פה אחד: נפסל מינויה של יפעת בן חי-שגב ליו"ר הרשות השנייה

בית המשפט העליון קבע כי מינויים של יפעת בן חי-שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה, ושל כנרת בראשי וחיים שיין כחברים בה, מבוטלים • הנשיא עמית קבע כי נתניהו פעל בניגוד עניינים כשהצביע בעד בן חי-שגב, שהעידה במשפטו

ד"ר יפעת בן חי שגב | צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון פסק היום (שלישי) פה אחד על ביטול החלטת הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה, וכן את עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין כחברי המועצה.

הפסיקה הדרמטית התקבלה במסגרת שורת עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה ממרץ 2026 למנות 15 חברים חדשים למועצה – הגוף הרגולטורי המרכזי שמפקח על ערוצי הברודקאסט (12, 13 ו-14) ועל תחנות הרדיו האזוריות. העותרים, שאליהם הצטרפה בהמשך גם היועצת המשפטית לממשלה, טענו כי המינויים נעשו בהליך חפוז, ללא תשתית עובדתית, ומתוך מטרה לסכל את עסקת רכישת "רשת 13".

יור" הרשות השנייה הודיעה על התפטרות בשידור של הפטריוטים

במוקד פסק הדין, שאותו כתב נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, עמדה שאלת כשירותה של ד"ר בן חי-שגב לתפקיד היו"ר, לאור העובדה ששימשה עדה (שהוכרזה כעדה עוינת) בתיק 4000 במשפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הנשיא עמית קבע נחרצות כי מעורבותו של נתניהו בהליך המינוי של בן חי-שגב היוותה הפרה של הסדר ניגוד העניינים שלו. בית המשפט דחה את טענת הממשלה כי היות שעדותה כבר הסתיימה ב-2022, אין ניגוד עניינים. "ההסדר נועד למנוע גם מראית עין של מתן 'הטבה' לעד בעבור עדותו לאחר סיום העדות", הבהיר הנשיא עמית.

השופטים גם לא התרשמו מההצבעה החוזרת שערכה הממשלה, בה נתניהו יצא מהחדר והמינוי אושר "כדי למנוע לזות שפתיים". נקבע כי הליך זה, שהתקיים ללא בחינה מחודשת או חוות דעת משפטית תומכת, לא ריפא את הפגם המנהלי העמוק שנוצר באישורו האישי של ראש הממשלה להעלות את המינוי לסדר היום.

כזכור, רק בסוף חודש יולי האחרון, הודיעה בן חי-שגב בשידור חי בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 על התפטרותה, תוך שהיא תוקפת את בג"ץ על הקפאת המינוי. "יש פה מצב אבסורדי... כל אקט שהממשלה הזו עושה, יש פה תגובה פבלובית מיידית שהיא נעצרת", טענה אז.

"התבטאויות בוטות נגד הגופים המפוקחים"

בכל הנוגע למינויים של עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין, בית המשפט העליון מתח ביקורת קשה על התנהלותה של הוועדה לבדיקת מינויים. העותרים טענו כי השניים מרבים להתבטא בפומבי – באופן "בוטה, מוטה וסדרתי" – נגד כלי תקשורת מרכזיים שעליהם הם אמורים לפקח כעת.

הנשיא עמית קיבל את עמדת העותרים והיועמ"שית, וקבע כי התבטאויות פומביות קשות מצד מועמדים למועצה, שיש לה סמכויות פיקוח משמעותיות היורדות לשורש פעילותם של ערוצי הטלוויזיה, הן "נתון רלוונטי שצריך לעמוד לנגד עיני הוועדה" עקב חשש למשוא פנים. בית המשפט קבע כי נתונים מהותיים אלו כלל לא הונחו בפני הוועדה, ולכן החלטות הממשלה שהסתמכו עליה "לוקות מניה וביה בחוסר תשתית עובדתית מספקת".

בסיכומו של דבר, פסק הנשיא עמית כי יש לבטל את החלטות הממשלה ולהחזיר את עניינם של כלל חברי המועצה לבחינה מחודשת בוועדת המינויים. השופטת רות רונן הצטרפה לפסק דינו המלא של עמית, בעוד השופט אלכס שטיין הסכים לפסילת המינויים של השלושה, אך הסתייג מביטול הרכב המועצה כולו והעיר כי אין מניעה למנות את בראשי ושיין מחדש בעתיד, בכפוף להסדרי ניגוד עניינים מתאימים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...