בג״ץ קבע: החלטת הממשלה לסגור את גלי צה״ל - פסולה

בג״ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה״ל. הרכב השופטים יחיאל כשר, אלכס שטיין ודפנה ברק־ארז קיבל את העתירות שהוגשו נגד המהלך וקבעו שההחלטה התקבלה על יסוד שיקול זר ופסול.

פסק הדין הקובע נכתב בידי השופט יחיאל כשר, שקבע כי בהחלטה לסגור את התחנה נשקל שיקול פסול הנוגע לתוכן שידוריה, וכי שיקול זה היה דומיננטי בקבלת ההחלטה - ״לא ניתן להסכים לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש ‘לסגור את המיקרופון’ של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל״, נכתב בפסק הדין.

כשר קבע עוד כי ״סגירת תחנת רדיו משום שהדעות המובעות בשידוריה אינן לרוחם של בעלי כוח שלטוני״ היא החלטה שהשיקול העומד בבסיסה הוא ״שיקול פסול, מובהק וברור״.

בפסק הדין בחן כשר את התבטאויותיהם של שר הביטחון ישראל כ״ץ ושר התקשורת שלמה קרעי לאורך הדרך. בין היתר התייחס לראיון שהעניק כ״ץ במאי האחרון, כחצי שנה לאחר קבלת החלטת הממשלה, שבו אמר על גל״צ כי התחנה עוסקת בעניינים פוליטיים ואקטואליים, ״לצערנו גם ב־99% מכיוון מאוד מסוים״.

בסופו של דבר קבע כשר כי הממשלה לא הצליחה להרים את הנטל ולהוכיח כי השיקול הפסול לא היה השיקול הדומיננטי בקבלת ההחלטה על ידי הממשלה בכללותה. ״משכך, סבורני כי דין ההחלטה על סגירת התחנה – להתבטל״, כתב. הוא הוסיף כי אף שאין עוד צורך להכריע ביתר טענות העותרים, לא מן הנמנע שצבר הפגמים בהליך קבלת ההחלטה היה מספיק, אף לבדו, כדי להצדיק את ביטולה.

לצד זאת, כשר דחה את הטענה שלפיה הממשלה אינה מוסמכת לסגור את גל״צ ללא חקיקה ראשית. הוא קבע כי הממשלה מוסמכת עקרונית להורות על סגירת התחנה וכי סגירתה אינה בגדר ״הסדר ראשוני״ המחייב חקיקה בכנסת.

כשר הדגיש גם כי ביטול ההחלטה הנוכחית אינו מונע מהממשלה לקבל בעתיד החלטה חדשה על סגירת גל״צ. לדבריו, הקביעה שיש לבטל את ההחלטה בשל שיקולים זרים ״אין משמעה כי כל החלטה לסגור את התחנה דינה להתבטל״, וניתן יהיה לקבל החלטה דומה ואף זהה בתוצאתה אם היא תתקבל על יסוד שיקולים רלוונטיים בלבד.

השופט אלכס שטיין הצטרף לתוצאה, אך הבהיר כי לשיטתו הממשלה והרמטכ״ל מוסמכים עקרונית לסגור את גל״צ וכי אין בעצם סגירת התחנה פגיעה בחופש הביטוי שמונעת זאת.

למרות זאת, הוא הצטרף לביטול ההחלטה בשל מכתבו של שר התקשורת שלמה קרעי לשר הביטחון, שבו קרא לקדם את סגירת גל״צ ״תוך מימוש סדר היום הימני ליברלי שאנחנו חולקים״. שטיין קבע כי הדברים מלמדים על התערבות שלטונית בתכני השידור ועל כך שהליך קבלת ההחלטה נפגם בשקילתה של מטרה זרה.

השופטת דפנה ברק־ארז הצטרפה אף היא לביטול ההחלטה וקבעה כי לצד השיקולים הזרים נפלו פגמים גם בהליך קבלתה, ובהם משוא פנים והיעדר תשתית עובדתית מספקת. לדבריה, סגירת כלי תקשורת ציבורי בשל תפיסתו כתומך בעמדה פוליטית שונה מזו של השלטון היא ״צנזורה דה־פקטו והשתקה של קולות המנוגדים לעמדת השלטון״. היא סיכמה: ״אין תשובה משפטית נכונה לשאלה האם שידורי גל״צ צריכים להימשך אם לאו. לצד זאת, יש תשובה משפטית ברורה לשאלה האם החלטה כזו יכולה להתקבל משיקולים פוליטיים ובהליך מוטה מראש. התשובה היא לא״.

בסופו של דבר קבעו שלושת השופטים פה אחד לקבל את העתירות ולהפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט – ובכך בוטלה החלטת הממשלה לסגור את גלי צה״ל.

כל אחד מטעמיו, הבהירו כי אינם שוללים את האפשרות של סגירת גל"צ לגופה, אילו ההחלטה בעניין הייתה מתקבלת כדין ומשיקולים ענייניים, ואף אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים.

מטעם באי כוחם של ועד עובדי גלי צה״ל ארגון עובדי צה"ל וההסתדרות, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה נמסר בתגובה: ״התוצאה המשפטית שאליה הגיע בג״ץ מוצדקת וראויה. גלי צה״ל תמשיך לשרת את הציבור בישראל בשגרה ובחירום, באמצעות שידור ציבורי מקצועי ומהימן. גלי צה"ל הייתה ותמשיך להיות הבית של החיילים, אנשי המילואים וכל החברה הישראלית״.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "אני חולק לחלוטין על החלטת בג"ץ לפסול את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, בתירוץ כי "ההחלטה שהתקבלה על יסוד שיקול דעת זר ופסול", ועל כך שבג"ץ שם את שיקול דעתו מעל זה של שרי הממשלה הנבחרים - שסברו פה אחד שאין מקום לתחנת רדיו אזרחית בעלת תכנים פוליטיים בתוך צה"ל.

מאחר ובג"ץ קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית - כאשר נזכה בבחירות בע"ה ונקבל את אמון הציבור מחדש - נשלים את הטיפול בנושא".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר מסר בתגובה: "בית המשפט העליון מבצע הפיכה נגד הדמוקרטיה ומנשל ממשלה דמוקרטית נבחרת מסמכויותיה החוקיות. אם השופטים בגבעת רם בירושלים רוצים להחליט במקום הממשלה, יתכבדו ויקימו מפלגה וירוצו להיבחר לכנסת. השופטים מתנהלים ביהירות אין קץ, ומבטלים בחוסר סמכות החלטות הממשלה הנבחרת.

התנאי של עוצמה יהודית להצטרפות לממשלה הבאה הוא העברת רפורמה משפטית מלאה: הקמת בית משפט לחוקה ושיגור היועמ״שית העבריינית במיידית הביתה״.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "בג"צ ממשיך במלחמתו נגד הדמוקרטיה. הצבא לא אמור לעסוק בפוליטיקה, ותחנת רדיו צבאית לא אמורה להיות קיימת, בין אם היא מביעה עמדות פוליטיות לטובת הממשלה או נגדה. ועכשיו בג"ץ פתאום מגלה מחדש את עילת הקסם של "שיקולים זרים".

רוטמן הוסיף: "למנות רמטכ"ל כושל שתי דקות לפני בחירות, "ממשלת השינוי" יכלה לעשות. זה היה סביר ולא היו שם שיקולים זרים. כנ"ל לגבי ההחלטה לא להביא לכנסת את ההסכם עם חיזבאללה - שוב, גם סביר וגם אי אפשר ללמוד מההתבטאויות הפוליטיות של יאיר לפיד על שיקוליו. אבל לסגור תחנת רדיו צבאית כי לא מתאים שהצבא יעסוק בפוליטיקה, במהלך כהונת הממשלה, עם וועדה מייעצת, זה שיקול זר. המדיניות של נבחרי הציבור הפכה להיות שיקול זר.

והכי משונה החפירה של השופטים בהתבטאויות השרים. אם שופטי בג"ץ היו מחילים את הסטנדרט הזה על גלי בהרב מיארה או על גיל לימון, שלא לדבר על יצחק עמית או על חאלד כבוב היה צריך לפסול באופן גורף את כל ההחלטות שניתנו על ידם כנגד עמדת הממשלה".

"התשובה חייבת להינתן בקלפי. הממשלה הבאה תמנה שופטים חדשים, שמבינים שבדמוקרטיה אין תחנת רדיו צבאית ושבדמוקרטיה העם הוא הריבון, גם כשהוא בוחר בממשלת ימין", סיכם רוטמן.

השר שלמה קרעי: "בג״צ משיג את גבולותיהן של הממשלה והכנסת. התשובה צריכה להיות חדה וברורה: לא! איש לא שמכם עליונים על העם ועל נבחריו. על הממשלה להורות לשר הבטחון לבצע את החלטתה לאלתר. אם הממשלה והכנסת לא יתייצבו איתנים לשמור על כבודן ועל כבוד העם הזה אל מול הבריונות המשפטית, מה לנו כי נלין על העם שמאס בהצגה הדמוקרטית בקלפי? אבל אשמים אנחנו… בידינו הדבר!"