"אם סוגרים בגלל דעות פוליטיות, זה לא קיצוני?": בג"ץ דן בהחלטה לסגור את גל"צ

בג"ץ קיים היום (שלישי) דיון דרמטי בחמש העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. הדיון התקיים בפני השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, בעתירות שהגישו ועד עובדי גל"צ, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות, התנועה לאיכות השלטון והאקדמיה למען ישראל דמוקרטית.

עו"ד דוד פטר, המייצג את הממשלה, אמר במהלך הדיון: "הממשלה כלל לא הייתה מחויבת להקים ועדה. היה רצון לעשות את הדברים לפי הספר ולכן הקימו ועדה. האם הייעוץ המשפטי לממשלה אמר שיש לעצור את פעילות הוועדה? לא".

השופטת דפנה ברק-ארז השיבה לדבריו: "עצם העובדה שמשהו לא צריך מלכתחילה, לא אומר שאפשר לקיים אותו באופן פגום". בהמשך הבהירה: "דעה מוקדמת ונחרצת בנושא יש בה פסול. למען הסר ספק - אנחנו לא דנים האם ההחלטה לסגור את גלי צה"ל נכונה או לא, אלא בחוקיות ההחלטה".

ברק-ארז הוסיפה: "אולי הבעיה העיקרית היא פרק הזמן שהממשלה קבעה, חודשיים, שעל פניו לא הולם סגירת תחנת שידור שפועלת 70 שנה. כמעט כל החלטה שבית משפט זה נותן בה הוראות מעבר היא לתקופת מעבר ארוכה יותר, במיוחד כאשר יש פה עובדים ולא הייתה היוועצות".

פטר מצדו טען כי לא היה חיפזון בעבודת הוועדה ובהחלטת הממשלה. השופט יחיאל כשר הציג במהלך הדיון ציטוט מתוך טענות העותרים: "שניים מתוך חברי הוועדה התבטאו שצריך לסגור את גלי צה"ל - 'כי נמאס מהשמאלנים האלו' - ואז ממנים ועדה שבדיוק שניים מחבריה חושבים כך".

בהמשך שאל שאלה עקרונית: "אם שלטון, בגלל שנפשו נקעה מהדעה הפוליטית שמשמיע ערוץ שידור, מחכה לשעת כושר ומפרק אותו וסוגר לו את המיקרופון - זה לא קיצוני?". פטר השיב: "אני לא יכול להוכיח שלחברי הממשלה תודעה טהורה, אבל ההליך היה תקין", והתעקש כי קשה לגבש ראיות שקיימים שיקולים זרים מצד מליאת הממשלה.

עו"ד ענר הלמן, ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, דיבר בשם היועצת המשפטית לממשלה שהתנגדה לעמדת הממשלה ותקף את הרכב הוועדה: "בעבר קראו למנכ"לי משרד הביטחון, נציגים בכירים של צה"ל, עיתונאים, אנשי מקצוע לא אנשים פוליטיים. כאן שר הביטחון הקים ועדה אחרת".

הלמן הוסיף: "יש אנשים שלא אוהבים לקרוא את ‘הארץ’ אז לא ניתן לעובדי מדינה לקרוא את 'הארץ'?" בהמשך אמר: "הולכים לבחירות עוד חמישה חודשים. הציבור ייחשף לדעות שונות ויילך לבחור בצורה מושכלת".

השופט אלכס שטיין תהה: "נניח ששר הביטחון לא הקים שום ועדה וקם בבוקר ומחליט לסגור את התחנה אחרי חייל שמדבר. איפה אי התקינות?".

הלמן השיב: "יש לו סמכות, אבל יש כללי משפט גם על ההחלטה. הרמטכ"ל לא יכול לקום בבוקר ולסגור את גל"צ זה לא גוף צבאי רגיל. זה אמצעי תקשורת שבשל החלטה מ־1950 לא כפוף מבחינת תוכן לגופים הצה"ליים. לפי החלטת צה"ל הוא לא אומר לה מה לשדר. לכן לסגור את התחנה צריך הליך מנהלי".

עו"ד בעז בן צור, המייצג את ועד עובדי גל"צ, פירט שורה של פגמים שלטענתו נפלו בהליך. לדבריו, מתוך שישה חברי ועדה שמונו, פרש האלוף רון־טל בגלל ניגוד עניינים, ומתוך החמישה שנותרו - שניים הביעו עמדה נחרצת מראש בעד סגירת התחנה.

בן צור ציין כי חבר הוועדה אלעד מלכא אמר לפני מינויו: "עוד לא חיסלנו לא צועקים אש לפני הגול", ואף סיפר שהתייעץ עם שר הביטחון לפני המינוי. עוד הוסיף: "נכתבו דברים מופקרים. כששר אומר שהתחנה '99 אחוז מכיוון מאוד מסוים' - מה זה אם לא שיקול זר פוליטי?"

השופט שטיין העיר כי מדובר ב"זכותה של הממשלה מתישהו להחליט לסגור את גלי צה"ל. לעניות דעתי, אמירה שאין לה זכות כזאת איננה נכונה מבחינה משפטית".

עו"ד יעל גרוסמן, מטעם מועצת העיתונות, טענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה חתום על הסדר ניגוד עניינים, ובכל זאת פתח את ישיבת הממשלה שבה אושרה הסגירה באומרו על גל"צ: "נדמה לי שזה קיים בצפון קוריאה ועוד כמה מדינות, ואנחנו בטוח לא רוצים להימנות איתם".

נציג עותרים נוספים, עו"ד אמיר בשה מארגון העיתונאים והעיתונאיות, טען כי "שידור חדשות ואקטואליה הוא נדבך מרכזי בכלי תקשורת בשידור הציבורי. יש גם כאן אפקט מצנן בהתייחס לניסיונות לסגור את התאגיד או את גל"צ - שני כלי תקשורת ציבוריים. כל השידור הציבורי נמצא בסכנה".

עו"ד תומר נאור, מהתנועה לאיכות השלטון, טען כי "הוועדה תוכננה והונדסה מראש להגיע לתוצאה ברורה". השופט כשר תהה מדוע לא הועלו הטענות נגד הרכב הוועדה כבר בזמן אמת: "למה לא התרעתם בזמן אמת על הוועדה? היה לכם מכתב וטענתם רק שאין זמן לתגובת הציבור".

נזכיר כי בדצמבר 2025 אישרה הממשלה פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית עד ל-1 במרץ 2026. זמן קצר לאחר מכן החל המאבק להצלת התחנה, ובמסגרתו הוגשו חמש עתירות נגד הסגירה. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הורה על הקפאת ההחלטה עד להחלטה אחרת, לאחר שגם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה התנגדות למהלך וטענה כי ההחלטה לוקה בשורה של כשלים חמורים.

בתחילת פברואר הוציא בג"ץ צו על תנאי, שלפיו הנטל הועבר לממשלה להסביר מדוע לא תבטל את החלטתה. במקביל הוקפאה ההחלטה לסגור את התחנה.

היועצת המשפטית לממשלה טענה ביחס להחלטה כי "החלטת הממשלה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל. היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש. ההחלטה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ול'צינון' כלי תקשורת חופשית".