הקרב על משרד המשפטים: צומת ההכרעות של מערכת המשפט

הקדנציה הנוכחית במשרד המשפטים היתה מהסוערות שידע המשרד. בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט, ומאותו רגע הפכה הסוגיה המשפטית לאחד ממוקדי המחלוקת הפוליטית והציבורית בישראל.

הרפורמה המשפטית, כפי שמכנים אותה תומכיה, או ההפיכה המשטרית, כפי שמכנים אותה מתנגדיה, הוציאה מאות אלפים לרחובות, העמיקה את הקרע בעם ואת העימות בין הממשלה למערכת המשפט, והגיעה פעם אחר פעם לפתחו של בג"ץ.

שלוש שנים וחצי לאחר מכן, מערכת המשפט חוזרת להיות אחד הצירים המרכזיים של מערכת הבחירות: מצד אחד מי שמבטיחים להשלים את השינויים שהחלו בקדנציה הנוכחית, ומנגד מי שמבקשים לבטל אותם ולחזק את מעמדם של מערכת המשפט ושומרי הסף. עבור לא מעט מהמפלגות ומהמועמדים, זה הנושא המרכזי שעליו נשען קמפיין הבחירות. תומכי הרפורמה אף טענו כי המחלוקת והקרע הציבורי שנוצרו סביבה היו מהגורמים שהקרינו חולשה כלפי אויבי ישראל ערב 7 באוקטובר.

פרוץ המלחמה עצר בתחילה חלק מהמהלכים, אולם בהמשך שבה הקואליציה לקדם שינויים במערכת המשפט, ובחודשים האחרונים של הקדנציה אף האיצה חלק מהם.

מי הצהיר ומי ממתין

מי שייכנס למשרד המשפטים אחרי הבחירות יקבל שולחן עמוס במיוחד. על הפרק נמצאים כמה מהנושאים הנפיצים ביותר במערכת הפוליטית: המשך המהלכים הנוגעים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כולל מינוי יועמ"ש חדש; ביטול השינוי במח"ש או יישומו; שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שמחנה אחד מבקש ליישם והאחר מבטיח לבטל; ומהלכים נוספים שנועדו להגביל את כוחו של בג"ץ ואת יכולתו להתערב בהחלטות של הממשלה והכנסת.

תיק המשפטים היה מאז ומתמיד מהתיקים הנחשקים בממשלה, אלא שבבחירות 2026 המאבק עליו מקבל משמעות אחרת: שר המשפטים הבא יידרש להכריע לא רק מה לקדם, אלא גם מה לעשות עם השינויים שכבר עברו. כאן נחלקים הטוענים לכתר לשני מחנות כמעט מנוגדים - מי שמבקשים להמשיך את מהלכי הקואליציה הנוכחית ולהשלים שינויים שנותרו על הפרק, ומולם מי שמצהירים כי אחת ממשימותיהם הראשונות תהיה לבטל אותם.

שר המשפטים הבא יידרש להכריע לא רק מה לקדם, אלא גם מה לעשות עם השינויים שכבר עברו. כאן נחלקים הטוענים לכתר לשני מחנות כמעט מנוגדים

אל המחלוקת הזו מצטרפת סוגיה נפיצה נוספת שתעמוד בפני הממשלה הבאה: חקירת אירועי טבח 7 באוקטובר. המחלוקת על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, זהות הגוף שיחקור ואופן מינוי חבריו כבר הפכה לזירת מאבק פוליטית ומשפטית בפני עצמה - וגם בה צפוי לשר המשפטים הבא קול משמעותי.

אז מי מכוון ללשכת שר המשפטים? עוד לפני שהבוחר אמר את דברו, שורה של פוליטיקאים כבר מסמנים את התיק כמטרה. חלקם אומרים זאת במפורש, אחרים עדיין נמנעים מהכרזה רשמית - אבל לכל אחד מהם תשובה אחרת לשאלה שתעמוד במרכז הקדנציה הבאה: האם להמשיך מהמקום שבו עצרה הממשלה היוצאת - או להפוך את הכיוון.

המהלך של לוין

שר המשפטים יריב לוין מעוניין להמשיך בתפקיד גם לאחר הבחירות, והיעד המרכזי מבחינתו יהיה השלמת השינויים שהחל במערכת המשפט. במוקד: מינוי עשרה(!) שופטים חדשים לביהמ"ש העליון, שבו חסרים כיום ארבעה שופטים ובקדנציה הבאה צפויים לפרוש שישה נוספים, וקידום מועמדיו ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון.

במקביל, מבקש לוין להשלים את חוק יסוד: החקיקה, שלא הצליח לקדם עד תום בקדנציה הנוכחית, להקשיח את האפשרות של בג"ץ לפסול חוקים רגילים ולהעניק לחוקי יסוד חסינות מפני ביקורת שיפוטית.

יו"ר ועדת החוקה הנוכחי שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מסמן גם הוא את התפקיד הנכסף. רוטמן מבקש להמשיך את השינויים שקידם בכנסת הנוכחית, אך סדר העדיפויות שלו שונה במעט מזה של לוין. בעוד לוין שם במוקד את סוגיית מינוי השופטים, רוטמן מבקש להתמקד בעיקר בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות.

בין היעדים שהוא מסמן: המשך פיצול תפקיד היועמ"ש, חיזוק הביקורת על הפרקליטות, יישום חוק מח"ש, קציבת זמני חקירה והעמדה לדין והסדרת סוגיית פסילת החוקים בידי בג"ץ. לצד אלה הוא מבקש לממש את השינוי בוועדה לבחירת שופטים ולקדם מינוי שופטים אולטרה־שמרנים.

גם שמו של ח"כ משה סעדה (הליכוד) עלה כמי שמעוניין בתפקיד שר המשפטים. אם יקבל אותו, הוא מבקש להתמקד ביישום השינוי במח"ש, שאותו קידם בכנסת הנוכחית, ובקידום פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. סעדה תומך בהמשך השינויים במערכת המשפט, אך מסמן גם יעד נוסף: קיצור וייעול של ההליכים בבתי המשפט, שלדבריו נמשכים כיום שנים וגורמים עוול למתלוננים, לנאשמים ולמתדיינים בהליכים אזרחיים.

יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה (הליכוד) טרם הודיע באיזה תפקיד יהיה מעוניין לאחר הבחירות, אולם שמו עולה במערכת הפוליטית כאחד המועמדים האפשריים למשרד המשפטים. בשלב זה אוחנה אינו מציג תוכנית משפטית לקדנציה הבאה, אך הוא צפוי להתמודד על אחד התפקידים הבכירים בממשלה אם הליכוד ירכיב אותה.

גיבוש תוכניות?

בצד השני של המפה הפוליטית ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים) מכוונת באופן מובהק למשרד המשפטים, והפכה את התחום המשפטי לאחד ממוקדי העיסוק המרכזיים שלה. לקראת הבחירות היא כבר גיבשה תוכנית חוקתית־משפטית מקיפה, המלווה במצגת מפורטת, אשר בה היא משרטטת את הצעדים שתרצה לקדם אם תגיע למשרד.

במרכז התוכנית שמה רייטן דגש מיוחד על עיגון עקרון השוויון בחקיקה החוקתית, לצד כינון מגילת זכויות שתעגן גם את חופש הביטוי והיצירה, חופש הדת והמצפון, חופש המחאה וההתאגדות וזכויות חברתיות.

רייטן מבקשת גם לבטל את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהחזיר את ההסדר הקודם, לעגן את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לקדם את חוק יסוד: החקיקה ולהגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים בלבד. את מטרת־העל מגדירה רייטן כחיזוק הדמוקרטיה הליברלית בישראל והפיכתה לחסינה מפני איומים עתידיים.

רייטן היא לא המועמדת היחידה מהדמוקרטים. גם ח"כ גלעד קריב מעוניין בתפקיד  ומציג תוכנית משפטית־חוקתית בת 30 סעיפים, שבמרכזה התחייבות לבטל כבר במושב הראשון של הכנסת הבאה, וללא יוצא מן הכלל, את כל מה שהוא מגדיר "חוקי ההפיכה המשטרית".

משם מבקש קריב לעבור למהלך חוקתי רחב: שריון מעמדה של מגילת העצמאות, חקיקת חוק יסוד: החקיקה, עיגון השוויון וזכויות יסוד נוספות ועיגון מעמדו ועצמאותו של הייעוץ המשפטי לממשלה. לצד השינויים החוקתיים, קריב מבקש להגדיל ב־30% לפחות את מספר תקני השופטים ולהקים ערכאת ערעור חדשה בין בתי המשפט המחוזיים לביהמ"ש העליון.

במפלגת ביחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד טרם הכריזו מי יהיה מועמדם למשרד המשפטים, אולם גורמים במפלגה אומרים כי ח"כ קארין אלהרר היא אחת המועמדות המסומנות לתפקיד.

אלהרר חברה בוועדת החוקה ומכהנת כנציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. בכל הנוגע לכיוון המשפטי של המפלגה, בנט כבר סימן יעד מרכזי לקדנציה הבאה: כינון חוקה למדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות, שבאמצעותה ייקבעו לדבריו "כללי המשחק" של המדינה.

גם שמו של ח"כ חילי טרופר (בית ציוני - המילואימניקים) עולה כמועמד אפשרי לתפקיד שר המשפטים, אף שבשלב זה טרם הצהיר על כך רשמית. במפלגה כבר גיבשו תוכנית תחת הכותרת "איזונים ובלמים בין הרשויות", הכוללת יצירת חוקה ציונית למדינת ישראל, שינוי שיטת הממשל, תיקון אחראי של מערכת המשפט וחיזוק שלטון החוק.

עוד כוללת התוכנית ביזור סמכויות והעצמת השלטון המקומי, ייעול השירות הציבורי והפחתת הביורוקרטיה, הגברת השקיפות, האחריות והמינהל התקין והגבלת כהונת נבחרי ציבור.