בפעם השניה: בג”ץ דחה את עתירה של שרן השכל נגד הליכוד והימין הממלכתי

בג"ץ דחה את עתירתה של ח"כ שרן השכל, שביקשה לחייב למעשה את סיעות הימין הממלכתי והליכוד להשלים את הליך המיזוג ביניהן - מהלך שהיה מאפשר לה להתפלג מהימין הממלכתי, להיות מוכרת כסיעת יחיד וליהנות ממימון נפרד. ב"היום" פורסם לראשונה כי נתניהו מונע את המיזוג, כדי לא לאפשר לחברי כנסת לקחת את יחידת המימון שלהם למפלגה אחרת, כפי שהחוק מאפשר במקרה של מיזוג.

בפסק הדין, שניתן פה אחד על ידי הנשיא יצחק עמית והשופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין, נקבע כי העתירה הוגשה בשיהוי וכי אין עילה להתערבות בהסכמות הפוליטיות בין הסיעות.

ברקע העתירה עומד הסכם שנחתם בין הליכוד לימין הממלכתי במרץ 2025, שהוגדר כ"הסכם למיזוג סיעות". לפי ההסכם, לאחר קבלת האישורים במוסדות המפלגות אמור היה המיזוג להגיע לאישור ועדת הכנסת, ומאותו מועד היו שתי הסיעות הופכות לסיעה אחת. ההסכם כלל גם שורה של הסכמות פוליטיות, ובהן שילוב אנשי הימין הממלכתי במוסדות הליכוד, אפשרות לחברי הכנסת ולכ-2,400 מתפקדים מטעם הימין הממלכתי להיבחר במסגרת הליכוד, שריון מועמד לקראת הבחירות לכנסת ה-26 וריצה ברשימה משותפת.

השכל טענה כי אף שהליך המיזוג הפורמלי לא הושלם, בפועל שתי הסיעות כבר מיישמות את ההסכם ומתנהלות כמי שהתמזגו. לדבריה, דווקא הימנעותן מהבאת המיזוג לאישור ועדת הכנסת מונעת ממנה להשתמש בסעיף 59(3) לחוק הכנסת, המאפשר לחבר כנסת המתנגד למיזוג להתפלג מסיעתו.

בעתירה העלתה השכל גם את הטענות הנוגעות לבחירת מבקר המדינה. לטענתה, הימין הממלכתי כבר לא פעלה באופן עצמאי, ובסבב ההצבעה החוזר לבחירת המבקר נדרשו חברי תקווה חדשה לתעד בווידאו את הצבעתם ולהציג את התיעוד לראש הממשלה בנימין נתניהו כראיה לאופן שבו הצביעו.

אלא שבינתיים שינו הליכוד והימין הממלכתי את מתווה שיתוף הפעולה. בתגובות שהגישו לבג"ץ מסרו הסיעות כי ב-14 ביולי הוסכם שהמיזוג לא יבוצע בדרך שנקבעה במקור, אלא באמצעות ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-26 ברשימת מועמדים משותפת של שתי המפלגות. יתר הוראות ההסכם וזכויות הצדדים ימשיכו לעמוד בעינן, בשינויים המחויבים.

הנשיא עמית קבע כי השכל הגישה את העתירה בשיהוי משמעותי. הסכם המיזוג נחתם כבר במרץ 2025, אולם השכל פנתה לוועדת הכנסת רק ביולי 2026 ימים ספורים לפני "היום הקובע" לצורכי מימון הבחירות - ואת העתירה הנוכחית הגישה ב-19 ביולי.

לדברי עמית, לא מדובר רק בבעיה פרוצדורלית. בפסק הדין צוין כי השכל לא פעלה למימוש הזכות הנטענת במשך יותר משנה, גם כאשר בוצעו, לטענתה, פעולות שהמחישו כי ההסכם כבר מיושם בפועל. בית המשפט אף ציין כי הדבר מכרסם בטענה שלפיה השכל התנגדה למיזוג, וכי לא הוצג תיעוד בזמן אמת להתנגדות זו.

בג"ץ גם הדגיש את הריסון שבו הוא נוקט בכל הנוגע להסכמים פוליטיים ולעניינים פנים-פרלמנטריים. עמית קבע כי בהיעדר טענה שההסכמה החדשה בין הליכוד לימין הממלכתי אינה חוקית או סותרת את תקנת הציבור, אין הצדקה להתערבות שיפוטית באופן שבו בחרו שתי הסיעות לשתף פעולה.

"ניתן להבין את רצונה של העותרת לשמור לעצמה יחידת מימון"

"ניתן להבין את רצונה של העותרת לשמור לעצמה יחידת מימון ולהמשיך ליהנות ממימון הוצאות שוטפות במהלך שארית כהונת הכנסת ה-25", כתב עמית, אך הבהיר כי מדובר בסופו של דבר במהלך פוליטי-פרלמנטרי פנימי. לדבריו, קבלת בקשת השכל משמעותה למעשה כפיית מיזוג על שתי הסיעות, אף שהן החליטו מאוחר יותר לבחור בדרך אחרת ולרוץ יחד בבחירות. בית המשפט הגדיר את הסעדים שביקשה השכל "מרחיקי לכת".

למרות דחיית העתירה, ציין עמית כי כאשר מיזוג פוליטי מיושם באמצעות ריצה משותפת בבחירות במקום באמצעות מיזוג פורמלי של הסיעות בכנסת, עלולה להישלל מחבר כנסת שמתנגד למהלך האפשרות לממש באופן אפקטיבי את הזכות שהחוק מעניק לו להתפלג.

עמית כתב כי "אפשר שהסכמה מסוג זה תחייב, בהזדמנות המתאימה, דיון נפרד", אך קבע כי המקרה של השכל אינו המקרה המתאים להכריע בסוגיה, בין היתר בשל העיכוב הממושך של השכל בהעלאת טענת ההתנגדות למיזוג.

בית המשפט גם הבהיר כי לא הכריע במסגרת העתירה בטענות שהעלתה השכל בנוגע להצבעה לבחירת מבקר המדינה, שכן הנושא אינו רלוונטי להכרעה בעתירה הנוכחית.