ללא הגנה מצד הממשלה: בג״ץ דן בביטול חוק הקפאת המעצרים

בית המשפט העליון מקיים הבוקר (שלישי) דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות נגד חוק הקפאת מעצרי העריקים, שנחקק כהוראת שעה ומקפיא הליכי מעצר ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות משתמטי גיוס. העותרים מבקשים מבית המשפט לבטל את החוק, בטענה כי הוא נחקק בהליך פגום ופוגע באופן בלתי חוקתי בעיקרון השוויון.

הרקע לדיון בבג"ץ

העתירות הוגשו על ידי שורה של גורמים, בהם ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי יש עתיד בוועדת החוץ והביטחון, רס״ן (במיל׳) יאיא פינק, תנועת ישראל חופשית והתנועה לאיכות השלטון. בעתירות נטען כי החוק מעניק חסינות מפני מעצר, חקירה והליכים פליליים לתלמידי ישיבות שלא התייצבו לגיוס, בעוד שחובת האכיפה נותרת בעינה כלפי יתר המיועדים לשירות, ובכך יוצר אפליה פסולה ופוגע בשלטון החוק.

לאחר שהוגשו העתירות, הוציא בג״ץ צו ארעי שהקפיא את כניסת החוק לתוקף עד להחלטה אחרת, וכן צו על תנאי המעביר את הנטל לממשלה ומורה לה לנמק מדוע לא יבוטל החוק.

כפי שפורסם ב"היום", הדיון יתקיים כשבפועל אין מי שיגן על החוק בפני בג״ץ, ועל כן סיכוי שהדיון לא יתמשך זמן רב. זאת לאחר שהממשלה החליטה, בהוראת יו״ר ש״ס אריה דרעי,  שלא לבקש ייצוג משפטי נפרד ולא לשלוח נציג שיגן על עמדתה והחוק בדיון.

היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה הגישה את עמדתה ביחס לעתירות וקבעה כי מדובר ב״מקרה מובהק של הסדר חקיקתי פוגם ופוגעני״ שדינו בטלות, והדגישה כי הקפאת הליכי האכיפה נגד עשרות אלפי חייבי גיוס מנציחה אפליה פסולה, מכבידה על משרתי הסדיר והמילואים ופוגעת בשלטון החוק. גם הייעוץ המשפטי לכנסת אינו צפוי להגן על החוק, אומנם בתגובת הכנסת לא נכתב בבירור שיש לקבל את. עתירות, אך הודגשו פגמים מהותיים בחקיקה באופן שמעיד על כך שיש לקבל את העתירות.

בתגובת הכנסת נטען בין היתר כי החוק חורג מנושא הצעת החוק המקורית ומהווה "נושא חדש", וכי הליך החקיקה כולו לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש לנוכח השינוי הדרמטי בנסיבות מאז השבעה באוקטובר והקשיים החוקתיים שמעורר החוק.

התפתחויות בדיון

בפתח הדיון הציג עו״ד יצחק ברט, נציג הכנסת, את עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת שלפיה הליך חקיקת החוק היה פגום. "כפי שפירטנו בכתב התשובה מטעמנו, אנחנו חושבים שהליך החקיקה של החוק לא עמד בהוראות תקנון הכנסת, מאחר שמדובר בנושא חדש ומאחר שהליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין", אמר.

ברט הסביר כי הצעת החוק המקורית עסקה בשילוב תלמידי ישיבות בגיוס לצה"ל, בתעסוקה ובשירות הלאומי, לצד צמצום אי-השוויון. לדבריו, לאחר שהוועדה קיימה עשרות ישיבות ועסקה בהסדרים שנועדו לקדם מטרות אלה, התקבל לבסוף חוק שנושאו שונה לחלוטין: ״התכלית של הצעת החוק המקורית הייתה שילוב תלמידי ישיבות; הנושא של החוק שנחקק הוא הקפאת ההליכים נגד תלמידי ישיבות - אלה שני דברים שונים״.

השופטים מתחו ביקורת על עמדת הכנסת, שלא כללה תשובה ברורה לשאלה אם יש לקבל את העתירות ולבטל את החוק או לדחותן. השופט עופר גרוסקופף פנה לנציג הכנסת, עו״ד יצחק ברט, ואמר: ״מה התוצאה לשיטתכם מהפגמים שהסברתם עליהם? חסרה שורה תחתונה״. ברט השיב כי ״החוק לא נחקק בהליך שתואם את תקנון הכנסת. הכנסת מוסמכת לחוקק בהתאם לחוק היסוד״.

השופטת יעל וילנר הקשתה ושאלה: ״מה המסקנה?״. ברט השיב: ״אנחנו לא מבקשים סעד, אנחנו המשיבים״. גרוסקופף המשיך: ״מה המסקנה? בטלות החוק?״, וברט השיב: ״כנראה שאין ברירה אלא לבטל, אבל אני לא חושב שנכון להתייחס לדברים כך. אנחנו חושבים שהליך החקיקה עמד בניגוד להוראות חוק היסוד״.

גם השופטת גילה כנפי-שטייניץ תהתה על הימנעות הכנסת מהגנה על החוק. ״סעיף 17 אומר שהכנסת רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו של החוק. אתם לא מגנים על החוק. אם אתם לא מגנים עליו, מה עושים בסיטואציה כזאת? אנחנו לא מכירים מצב שבו הכנסת לא מגנה על חוק״, אמרה.

ברט השיב כי מדובר ב״סיטואציה ייחודית וחריגה״. לדבריו, ליועץ המשפטי לכנסת כמה סמכויות, ובהן ייעוץ לכנסת ולוועדותיה ומתן אפשרות לכנסת להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו של חוק, אולם במקרה הנוכחי מדובר בנסיבות חריגות.

"יש מלחמה, לצבא חסרים 12 אלף חיילים"

בהמשך הדיון תהתה השופטת יעל וילנר מדוע עמדת היועצת המשפטית לממשלה שמה דגש על כך שהחוק נחקק בזמן מלחמה. ״בזמן שלום אפשר לעשות אפליה כזאת לדעתכם?״, שאלה את נציג היועמ״שית.

נציג היועמ״שית, עו״ד ענר הלמן, השיב כי משמעות החוק היא שלא ניתן יהיה לגייס מי שלא יתייצב מיוזמתו בלשכת הגיוס. ״זה לא משנה אם זו הוראת שעה. יש מלחמה עכשיו, לצבא חסרים 12 אלף חיילים, מחציתם בתפקידי לחימה. זה לא הולם את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, זו לא תכלית ראויה וזה ודאי לא מידתי״, אמר.