לאחר האישור בכנסת: בג"ץ הוציא צו ארעי על חלקים מחוק התקשורת של קרעי

בג"ץ הודיע הבוקר (ראשון) על הוצאת צו ארעי לחלקים מחוק התקשורת של השר שלמה קרעי, שאושר במליאת הכנסת בשבוע שעבר (חמישי). בנימוקיו ציין השופט גרוסקופף בין היתר כי "קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור".

בג”ץ הקפיא את ההוראות בחוק התקשורת שאמורות היו להיכנס לתוקף באופן מיידי עם פרסומו. החוק קובע תחולה מדורגת, שלפיה מרבית הוראותיו ייכנסו לתוקף רק בעוד שנתיים, כדי לאפשר את היערכות השוק והרגולטורים לרפורמה, וחלק מהוראותיו ייכנסו לתוקף רק לאחר השלמת צעדי היערכות שנקבעו בו. לעומת זאת, מספר מצומצם של הוראות נועדו להיכנס לתוקף כבר ביום הפרסום - אלה ההוראות שבג״ץ הקפיא.

בראשן - ההוראות המאפשרות להתחיל בהקמת ועדת האיתור, שתפקידה לאתר ולהמליץ לשר התקשורת על חברי המועצה החדשה לאסדרת התקשורת המשודרת - הגוף שעתיד להחליף את מועצת הכבלים והלוויין ואת הרשות השנייה. בנוסף, הוקפאו גם תיקוני התאמה בחוק הפצת שידורים, בחוק הרשות השנייה, בחוק התקשורת (בזק) ובחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שנועדו להתאים את החקיקה הקיימת למבנה הרגולטורי החדש.

למעשה, ההוראה המשמעותית ביותר שבג”ץ הקפיא היא זו שנוגעת להקמת ועדת האיתור, שאמורה לאתר את המועמדים למועצה החדשה לאסדרת התקשורת המשודרת.  לשאלת ״היום” האם בכוונתו להתחיל בהליך למרות הצו הארעי, השיב שר התקשורת שלמה קרעי: "ועדת האיתור קמה ברגע שעבר החוק. רק החבר החמישי שלה צריך להיבחר על ידי דיקני הפקולטות לתקשורת".

בהחלטה שפורסמה הבוקר, בה קבע השופט גרוסקופף כי יוצא צו הארעי שמקפיא את כניסת החוק לתוקף נכתב כי "העתירות מעלות טענות כבדות משקל הן בעניין הליך חקיקתו של חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 (להלן: חוק התקשורת), והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק התקשורת או בוטלו מכוחו. בהתחשב בהיקף השינויים שנערכו במסגרתו והשפעתו הצפויה על שוק התקשורת, אף קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה "להשיב את הגלגל לאחור". למרות האמור, בהינתן שהתחולה של עיקר הוראות חוק התקשורת אינה מיידית, לא ראיתי לתת צו ארעי לגבי החוק בכללותו".

על כן, נכתב כי הצו המקפיא את החוק ניתן "לגבי הוראות חוק התקשורת שתחולתן מיום הפרסום, המעכב את כניסתן לתוקף עד למועד ההחלטה בבקשות למתן צו ביניים".

תשובת בג"ץ מגיעה לאחר הגשת שורת עתירות המבקשות לבטל את החוק, דקות לאחר שאושר במליאת הכנסת. העתירות דרשו מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף ולקיים דיון דחוף, בטענה כי החוק נחקק בהליך פגום ופוגע באופן קשה בעצמאות התקשורת ובחופש הביטוי.

השר קרעי: "לצו שניתן אין תוקף"

בדברים שפרסם שר התקשורת שלמה קרעי בתגובה הוא טען: "אינני חושש מבג״צ, הם ישפטו אך ורק לפי החוקים שאנחנו נחוקק. לבג״צ אין סמכות להקפיא או לפסול חוקים. לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי. ‏חוק התקשורת שאושר בשבוע שעבר בכנסת שריר וקיים".

עוד ציין השר קרעי: "אני מוחה על כבודו של העם ועל כבודה של כנסת ישראל. כל עוד קיים צו ארעי מחוצף המבטל חוק של הכנסת בשרירות לב ובמשיכת קולמוס, וכל עוד הכרעה לא חוקית כזו מתקבלת עוד טרם התקיים דיון, אינני מתכוון להשתתף בהליך. אינני מתכוון לעלות למגרש בידיים כבולות וכאשר השופט לבוש במדי הקבוצה היריבה. פורעי החוק בבג״צ מפירים את שבועת האמונים שנשבעו למדינת ישראל ולחוקיה". את דבריו חתם בהצהרה: "העם הוא הריבון. עם הנצח לא מפחד מכם".

יו״ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ טען בתגובה להחלטה: ״טרלול מוחלט, בג״ץ איבד כל רסן במלחמתו בכנסת ובממשלת המחנה הלאומי העובדה ששופט תורן, בדן יחיד ובמעמד צד אחד, מוציא באופן אוטומטי צו שמקפיא חקיקה של הכנסת בפעם השניה תוך שבוע כאילו זו ברירת המחדל, היא טרלול מוחלט שמלמד שבג"צ איבד כל רסן במלחמתו בכנסת ובממשלת המחנה הלאומי".

התנועה לאיכות השלטון שהגישה את אחת מהעתירות, מסרה בתגובה להחלטת בג"ץ: "התנועה לאיכות השלטון מברכת על הצו הארעי שהוציא הבוקר בג"ץ בעקבות העתירות נגד חוק התקשורת. ההחלטה הבוקר היא צעד חשוב להגנה על התקשורת החופשית ועל זכותו של הציבור לקבל מידע מגופי תקשורת עצמאיים, שאינם כפופים לשליטה פוליטית. החוק קודם בהליך חפוז ורצוף פגמים, והוא מעניק לדרג הפוליטי כוח רב על שוק התקשורת, על גופי השידור ועל מערכות החדשות".

מכון זולת שעתר לבג״ץ נגד חוק התקשורת מסר בתגובה לדבריו של השר קרעי: "דיבור עברייני ומופרע של שורף האסמים הראשי של ממשלת ישראל. החקיקה ההרסנית שהוא העביר בניגוד לכל הכללים לא תעמוד במבחן בג״ץ ועם ישראל ידאג שהוא יראה את הכנסת הבאה מסלון ביתו".

"החלשת גופי החדשות"

מרבית העתירות נשענות על שני צירים מרכזיים: פגמים חמורים בהליך החקיקה ופגיעה מהותית בחופש העיתונות ובזכות הציבור לקבל מידע.

לטענת העותרים, החוק קודם בניגוד לעמדות היועמ"שית והיועצת המשפטית לכנסת, באמצעות ועדה מיוחדת שהוקמה כדי לעקוף את ועדת הכלכלה, תוך שינויי נוסח משמעותיים ברגע האחרון, פרקי זמן קצרים לעיון במסמכים ודילוג על אלפי הסתייגויות במהלך ההצבעות הסופיות.

בנוסף, תוקפות העתירות גם את תוכן החוק. בין היתר, נטען כי החוק מחליש את עצמאות גופי החדשות, מעניק לדרג הפוליטי השפעה נרחבת על הרגולטור החדש, מבטל מגבלות על בעלויות צולבות בשוק התקשורת, מפרק את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות ומאפשר, לראשונה, גישה של הרגולטור לנתוני הצפייה של הציבור.