"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק העריקים - יועמ״שית הכנסת לח״כים החרדים: עלולים להיות בניגוד עניינים

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק קובעת כי ח"כ שיש לו בן, נכד או קרוב אחר שמתנהלים נגדו הליכי אכיפה בשל השתמטות, חייב להצהיר על כך לפני הדיון וההצבעה • לדבריה, אין מניעה להשתתף בהצבעה לאחר ביצוע גילוי נאות

,עודכן
0השמעה
חוק המעצרים והיועצת המשפטית לכנסת, עו”ד שגית אפיק. צילום: אורן בן חקון

לקראת ההצבעה עלהצעת החוק להקפאת מעצרי העריקים והמשתמטים החרדים, שיגרה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מכתב לכלל חברי הכנסת, שבו התריעה מפני חשש לניגוד ענייניםוהורתה להם להצהיר אם יש להם קרוב משפחה המצוי בהליכי אכיפה בשל השתמטות משירות.

במכתבה מסבירה אפיק כי הצעת החוק כוללת הסדרים בעלי השלכה ישירה על מועמדים לשירות ביטחון שתורתם אומנותם, ובהם הקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות, אי-העמדה לדין בגין אי-התייצבות לשירות והפסקת הליכים משפטיים שכבר נפתחו נגדם, כל עוד טרם הסתיימו.

ח"כ פרוש קורא למשטרה לא לציית לבג"ץ: "זאת תהיה פקודה לא חוקית, וייעשה בחוסר סמכות" // ערוץ הכנסת

לדבריה, מאחר שהחוק עשוי להשפיע באופן ישיר על מצבם המשפטי של אותם מועמדים, עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים, או לכל הפחות למראית עין של ניגוד עניינים, אצל חברי כנסת שלהם קרובי משפחה שכבר מתנהלים נגדם הליכי אכיפה.

לכן, קבעה אפיק כי חבר כנסת שיש לו בן, נכד או קרוב אחר כהגדרתו בכללי האתיקה, שהוצא נגדו צו מעצר בשל אי-התייצבות או עריקות, שנעצר בפועל או שמתנהלים נגדו הליכי אכיפה או הליך משפטי שטרם הסתיים - מחויב לבצע גילוי נאות לפני השתתפותו בדיון או בהצבעה על הצעת החוק.

עם זאת, היועצת המשפטית מבהירה כי כללי האתיקה אינם מונעים מחברי הכנסת להשתתף בהצבעה גם אם קיים עניין אישי, אלא מחייבים גילוי נאות בלבד. עוד הדגישה כי אין חובת גילוי כאשר קרוב המשפחה משתייך באופן כללי לאוכלוסיית תלמידי הישיבות החייבים בגיוס, כל עוד לא הוצא נגדו צו מעצר ולא נפתחו נגדו הליכי אכיפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר