חוק ביטול מעצר העריקים אושר | רה"מ נעדר - אלו הח"כים מהליכוד שהתנגדו

לאחר מהומה במליאת הכנסת, כשחברי האופוזיציה קראו לעבר חברי הקואליציה וראש הממשלה “בושה, בושה”, אושר היום (שלישי) חוק הפסקת המעצרים לעריקים ולמשתמטים החרדים בקריאה שנייה ושלישית.

58 חברי כנסת תמכו בחוק, מול 54 שהתנגדו. חברי הכנסת דן אילוז, משה סלמון, שרן השכל ויולי אדלשטיין הצביעו נגד הצעת החוק. חברי הכנסת אופיר סופר מיכל וולדיגר גילה גמליאל משה פסל וגלית דיסטל לא השתתפו בהצבעה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למליאה כדי להשתתף בהצבעות, אך לאחר כדקה, כשחברי האופוזיציה קראו לעברו שוב ושוב “בושה”, הוא יצא מהמליאה ולא השתתף בהמשך ההצבעות.

לאישור החוק קדם משחק כוחות בין ש״ס לציונות הדתית סביב השאלה איזה חוק יעלה ראשון לסדר היום. לבסוף ידם של המפלגות החרדיות הייתה על העליונה, וחוק הפסקת המעצרים הועלה ראשון ואושר.

גם בליכוד נרשמה התמרמרות סביב החוק. מעבר להצבעתם נגד של יו”ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין וח”כ דן אילוז, הודיע גם ח”כ משה פסל כי לא יתמוך בהצעת החוק. בנוסף נעדרו מההצבעה השרה גילה גמליאל וח”כ גלית דיסטל אטבריאן, אם כי בשלב זה לא ברור אם היעדרותן הייתה קשורה להצבעה.

ברקע למתיחות עומדת גם מערכת הפריימריז המתקרבת בליכוד ובציונות הדתית. משיחות שקיים “ישראל היום” עם גורמים פוליטיים בשבועות האחרונים עולה כי לא מעט מהם מעדיפים להימנע מעימות חזיתי עם קהלי המתפקדים, שיכריעו בקרוב את עתידם הפוליטי. ההערכה הזו בולטת במיוחד בציונות הדתית, שם חברי הכנסת נזהרים שלא לאתגר את עמדת חבאי המרכז בסוגיית גיוס החרדים.

בליכוד נוספה גם שכבה נוספת של שיקולים פוליטיים. ההצבעה התקיימה יממה בלבד לאחר שרוב חברי הסיעה הבינו כי אישור המתווה שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכולל שמונה שריונים ואפשרות לבצע “הצרחות” בין מועמדים משוריינים לבין חברי כנסת שנבחרו בפריימריז, עלול לסכן את מקומם ברשימה לכנסת הבאה. בנסיבות אלה, חלק מחברי הכנסת בחרו שלא ליישר קו אוטומטית עם עמדת הקואליציה.

העתירות נגד חוק הקפאת מעצרי העריקים מתחילות להיערם בבג”ץ. לאחר אישור החוק, הוגשו שורה של עתירות בדרישה לבטלו, בין היתר על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי יש עתיד בוועדת החוץ והביטחון, רס”ן (במיל’) יאיא פינק מועמד הדמוקרטים, תנועת ישראל חופשית והתנועה לאיכות השלטון.

העותרים טוענים כי החוק, המעניק חסינות ממעצר, חקירה והליכים פליליים לתלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות מכוח הצהרה בלבד, פוגע באופן חמור בעקרון השוויון ובשלטון החוק, יוצר אפליה בין חייבי הגיוס החרדים לבין יתר המיועדים לשירות, ונחקק בהליך חקיקה פגום. חלק מהעתירות נשענות גם על התנגדות שהביעו במהלך הליך החקיקה גורמי צה”ל, ובהם הרמטכ”ל רב-אלוף אייל זמיר, וכן על עמדות הייעוץ המשפטי של הכנסת, שלפיהן מדובר בהסדר חסר תקדים החורג מהצעת החוק המקורית ומעורר קשיים חוקתיים משמעותיים.

ברקע הדברים, החוק אושר כהוראת שעה, ומקפיא את האפשרות לעצור, לחקור או לנקוט הליכים פליליים ומשמעתיים נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות, כל עוד הצהירו כי “תורתם אומנותם”. לטענת העותרים, מדובר במהלך שנועד לסכל את אכיפת חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות, לאחר שבג”ץ קבע כי בהיעדר הסדר חוקי תקף על המדינה לאכוף את חובת הגיוס גם כלפיהם. בכל העתירות מתבקש בג”ץ להוציא צו על תנאי שיורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל החוק, ובמקביל להוציא צו ביניים שיקפיא את כניסתו לתוקף ואת יישומו עד להכרעה בעתירות.

בעקבות העברת חוק מניעת המעצרים, סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה על התפטרותה מהממשלה. השכל הייתה נגד החוקים שמיסדו את ההשתמטות וממילא לא התכוונה להתמודד בתוך הליכוד ולהתמזג עם המפלגה.

לקראת סיום מושב הכנסת, ועדת הכספים מקדמת שורה ארוכה של העברות תקציביות, ובהן גם תקציבים למוסדות במגזר החרדי. בין הבקשות: 30.8 מיליון שקל למוסדות תורניים, 53.2 מיליון שקל למינהל החינוך הדתי, 3.6 מיליון שקל למוסדות הפטור, 455.6 מיליון שקל למינהל לחינוך התיישבותי, 672 אלף שקל לחינוך העצמאי, 8,000 שקל למעיין החינוך התורני, 3.4 מיליון שקל למוסדות המוכרים שאינם רשמיים ו-185 אלף שקל לתרבות יהודית.

ביקורת חריפה באופוזיציה: "הממשלה מעניקה הגנה לעברייני השתמטות בזמן שהלוחמים קורסים תחת הנטל"

יו״ר ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, מסר: "חוק הקפאת מעצר העריקים הוא אחד החוקים המבישים והמופקרים ביותר שידעה מדינת ישראל מאז קום המדינה.

אותו עריק, אם הוא חילוני או מהציונות הדתית - ייעצר ויישלח לכלא. אם הוא חרדי - הממשלה מעניקה לו חסינות מפני מעצר. למרות אזהרותיו החוזרות של הרמטכ״ל מפני הפגיעה בצה״ל, קואליציית ההשתמטות בחרה להפריד בין דם לדם, לפגוע במשרתים, להפקיר את ביטחון המדינה ולקרוע את החברה הישראלית מבפנים".

אתמול גפני פוצץ את דיון ועדת הכספים ואיים כי לא יתמוך עוד בהעברות תקציביות של הממשלה עד להעברת חוק המעצר לעריקים, כשהחוק הזה כבר מאחורינו הצעד הבא של החרדים זה העברת הכספים.

חה״כ נאור שירי(ביחד) הגיב לאישור החוק ואמר: "גם בשלהי הכנסת הגרועה בהיסטוריה, ממשיכים לבזוז את הקופה הציבורית. מה עשה עם ישראל שהגיע לו ממשלה כזאת. השם יצילנו".

במקביל לאישור החוק להפסקת מעצרי עריקים ומשתמטים, שאושר אמש בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, צפויים היום, לפי הערכות בצה”ל, להתגייס כ 140 צעירים חרדים לתפקידי תומכי לחימה. מדובר במחזור גיוס נוסף של חרדים הבוחרים להצטרף לשירות הצבאי, דווקא בשעה שהמאבק הציבורי סביב סוגיית הגיוס נמצא בשיאו.

לאחר האישור: העתירות הראשונות כבר הוגשו

העתירות נגד חוק הקפאת מעצרי העריקים מתחילות להיערם בבג”ץ. לאחר אישור החוק, הוגשו שורה של עתירות בדרישה לבטלו, בין היתר על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי יש עתיד בוועדת החוץ והביטחון, רס”ן (במיל’) יאיא פינק מועמד הדמוקרטים, תנועת ישראל חופשית והתנועה לאיכות השלטון. העותרים טוענים כי החוק, המעניק חסינות ממעצר, חקירה והליכים פליליים לתלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות מכוח הצהרה בלבד, פוגע באופן חמור בעקרון השוויון ובשלטון החוק, יוצר אפליה בין חייבי הגיוס החרדים לבין יתר המיועדים לשירות, ונחקק בהליך חקיקה פגום. חלק מהעתירות נשענות גם על התנגדות שהביעו במהלך הליך החקיקה גורמי צה”ל, ובהם הרמטכ”ל רב-אלוף אייל זמיר, וכן על עמדות הייעוץ המשפטי של הכנסת, שלפיהן מדובר בהסדר חסר תקדים החורג מהצעת החוק המקורית ומעורר קשיים חוקתיים משמעותיים.

ברקע הדברים, החוק אושר כהוראת שעה, ומקפיא את האפשרות לעצור, לחקור או לנקוט הליכים פליליים ומשמעתיים נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות, כל עוד הצהירו כי “תורתם אומנותם”. לטענת העותרים, מדובר במהלך שנועד לסכל את אכיפת חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות, לאחר שבג”ץ קבע כי בהיעדר הסדר חוקי תקף על המדינה לאכוף את חובת הגיוס גם כלפיהם. בכל העתירות מתבקש בג”ץ להוציא צו על תנאי שיורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל החוק, ובמקביל להוציא צו ביניים שיקפיא את כניסתו לתוקף ואת יישומו עד להכרעה בעתירות.

מכתב האזהרה של הרמטכ"ל זמיר לממשלה: "מעניק תמריץ לאי התייצבות"

במכתב ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ, הביע זמיר התנגדות נחרצת להצעת החוק שמקדמות המפלגות החרדיות, וקבע כי היא "מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות". לדבריו, הקפאת המעצרים בתקופת הבחירות עלולה לפגוע במשמעת ובשוויון בנטל.

המכתב עורר סערה במערכת הפוליטית. באופוזיציה הביעו תמיכה בעמדת הרמטכ"ל, בעוד שבקואליציה תקפו אותו בחריפות. במהלך הדיון במליאה אמר ח"כ מאיר פרוש כי הוא "פונה לשוטרים: אל תבצעו פקודה לא חוקית שדגל שחור משחור מתנוסס מעליה", והוסיף כי "גם אם בג"ץ יבטל את החוק, הוא עושה את זה בחוסר סמכות". במקביל, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת נשמעה ביקורת על עצם פרסום מכתבו של הרמטכ"ל.

בעוד באופוזיציה גיבו את זמיר, חברי הקואליציה יצאו נגדו והאשימו אותו בהתעסקות בתקשורת במקום בצבא. במקביל, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת מתחו ביקורת על עצם פרסום המכתב.

בינתיים, בקואליציה עצמה נרשמים גם קולות התנגדות. ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) הודיע בנאומו במליאה כי יצביע נגד הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, וקרא גם לחבריו בקואליציה לעשות כן. לדבריו, התנגדותו נובעת מ"הבנה עמוקה של המשמעויות שלה על החברה ועל צה"ל". סולומון ציין כי הגיש שורת הסתייגויות במטרה לתקן את החוק, אך כולן נדחו בוועדה. "המליאה היא לא חותמת גומי של הוועדה. לכל חבר כנסת יש אחריות אישית", אמר, והוסיף כי "בסופו של דבר כל אחד מאיתנו יצטרך להסביר לציבור כיצד הצביע - לא רק מה הייתה עמדת הסיעה, אלא גם מה הייתה עמדתו האישית".

המתגייסים מגיעים מבתים חרדיים ומשתלבים במסלולים המותאמים לאורח החיים החרדי, בהם מסלולים שבהם השירות מתבצע בלבוש חרדי וללא מדים, לצד מסגרות נוספות המאפשרות שמירה על אורח חיים תורני. בצה”ל רואים בגיוסם צעד משמעותי, בעיקר לנוכח הקשיים החברתיים והמשפחתיים הנלווים להחלטה להתגייס. רבים מהם עושים זאת בניגוד לעמדת סביבתם הקרובה, ולעיתים משלמים מחיר אישי כבד, הכולל ניתוק קשר עם בני משפחה, לחץ חברתי והדרה מקהילתם.

במקביל, ״בעדה החרדית״ נערכים להפגנות מחאה נרחבות שיתקיימו היום מול לשכות הגיוס ברחבי הארץ. בימים האחרונים נתלו ברחובות השכונות החרדיות מודעות הקוראות לציבור לצאת ולהפגין תחת הכותרת “גזירת שמד”, תוך הצגת הגיוס לצה”ל כפגיעה חמורה בעולם התורה ובזהות החרדית. על פי ההערכות, להפגנות צפויים להגיע מאות משתתפים, ובהם גם רבנים המזוהים עם הזרמים הקיצוניים בעדה החרדית ובחוגים נוספים.