שבר, צעק וקילל: המהומה בקופת החולים בלוד – מה קבע בית המשפט?

בית משפט השלום ברמלה זיכה לאחרונה באופן מלא תושב האזור, שהואשם באיומים ובהיזק במזיד לרכוש בעקבות מהומה שחולל במרפאת קופת חולים "מכבי" בקניון לוד סנטר. השופט טל ענר קבע בהחלטתו כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שהנאשם פעל מתוך כוונה לגרום נזק לרכוש, או שהתנהגותו המתלהמת עלתה כדי עבירה פלילית של איומים.

על פי כתב האישום, הנאשם הגיע למרפאה וזעם על כך שלא קיבל מרשם לתרופה שביקש. לפי הנטען, הוא החל לצעוק ולקלל, וכאשר מנהל המרפאה הזעיק את המאבטחים כדי להרחיקו, התקרב למחיצת הזכוכית שהפרידה בין העובדים לקהל והכה בה באגרופו. כתוצאה מכך המחיצה נשברה, ונזקה הוערך ב-900 שקלים.

גרסת הנאשם: "דיברתי עם הידיים והמחיצה הייתה שקופה"

במהלך המשפט העידה התביעה את מנהל המרפאה, המזכירה והשוטר שהוזעק לזירה. עם זאת, השופט ענר ציין בהכרעת הדין כי אף אחד מעדי התביעה לא ראה בפועל את רגע שבירת המחיצה; מנהל המרפאה העיד כי הגיע למקום רק לאחר ששמע את הצעקות, ואילו המזכירה מסרה כי אינה זוכרת את פרטי המקרה ולא תיארה כיצד נופצה המחיצה.

מנגד, הנאשם דבק בגרסתו העקבית שלפיה הוא "מדבר עם הידיים", לא הבחין במחיצה השקופה והכה בה בטעות ומבלי שהתכוון לגרום לנזק, ואף העלה אפשרות שהיא הייתה סדוקה עוד קודם לכן. השופט מצא את הסבריו מהימנים ומתקבלים על הדעת, וקבע כי עצם השבירה אינה מלמדת בהכרח על עוצמת המכה או על כוונה פלילית: "נותר ספק סביר בשאלה האם מדובר בנזק מכוון לרכוש, או בשגגה". מאחר שהיסוד הנפשי הדרוש לעבירה לא הוכח, זוכה הנאשם מסעיף ההיזק במזיד.

השופט: "לא כל התנהגות גסה היא איום פלילי"

באשר לעבירת האיומים, קיבל בית המשפט את העדויות שלפיהן הנאשם הרים את קולו, התנהג בגסות וקילל את המזכירה, וכן את התיאור במוקד 100 על אדם "מתפרע". השופט אף ציין כי מאחר שמדובר באדם גבוה וחסון בעל קול עמוק ושפת גוף הכוללת מחוות ידיים, ניתן להבין מדוע הצוות הרפואי חש מאוים סובייקטיבית – אך הבהיר כי אין בכך די כדי להרשיע בפלילים.

מאחר שכתב האישום לא ייחס לנאשם איום מילולי מפורש אלא "איום בהתנהגות", סקר השופט את הפסיקה בנושא וקבע כי לא כל התנהגות קולנית, גסה או מתלהמת מבססת את עבירת האיומים, גם אם היא גורמת ללחץ ולחשש בצד השני: "נדרש 'ערך מוסף' מאיים לרכיב ההתנהגותי, ובהיעדרו תהא זו הרחבה בלתי ראויה ובלתי מוגדרת של גבולות עבירת האיומים". השופט אף העיר כי לאורך שנותיו על כס השיפוט לא נתקל במקרה שבו יוחסו במקביל עבירות אלו על בסיס נזק קל לרכוש במהלך התלהמות.

בסיכום הכרעת הדין הדגיש השופט ענר כי אין מחלוקת שהתנהלותו של הנאשם הייתה פסולה: "הוכח בפניי שהנאשם – עקב מצוקתו הרפואית באותו יום – נהג שלא כשורה, התלהם שלא לצורך והקים מהומה מיותרת". עם זאת, חתם השופט, מעשיו לא גיבשו עבירה פלילית, ועל כן הורה על זיכויו המלא.