"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שבר, צעק וקילל: המהומה בקופת החולים בלוד – מה קבע בית המשפט?

תושב העיר הואשם באיומים ובהיזק במזיד לאחר שמחיצה שקופה במרפאת "מכבי" נשברה במהלך עימות קולני עם הצוות הרפואי • שופט בית משפט השלום זיכה אותו מכל האשמות וקבע: הנאשם "דיבר עם הידיים" ולא התכוון לשבור את המחיצה, והתנהגות גסה או קולנית כשלעצמה אינה מהווה עבירת איומים

, עודכן
0השמעה
קופת חולים מכבי . צילום: מכבי שירותי בריאות

בית משפט השלום ברמלה זיכה לאחרונה באופן מלא תושב האזור, שהואשם באיומים ובהיזק במזיד לרכוש בעקבות מהומה שחולל במרפאת קופת חולים "מכבי" בקניון לוד סנטר. השופט טל ענר קבע בהחלטתו כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שהנאשם פעל מתוך כוונה לגרום נזק לרכוש, או שהתנהגותו המתלהמת עלתה כדי עבירה פלילית של איומים.

על פי כתב האישום, הנאשם הגיע למרפאה וזעם על כך שלא קיבל מרשם לתרופה שביקש. לפי הנטען, הוא החל לצעוק ולקלל, וכאשר מנהל המרפאה הזעיק את המאבטחים כדי להרחיקו, התקרב למחיצת הזכוכית שהפרידה בין העובדים לקהל והכה בה באגרופו. כתוצאה מכך המחיצה נשברה, ונזקה הוערך ב-900 שקלים.

גרסת הנאשם: "דיברתי עם הידיים והמחיצה הייתה שקופה"

במהלך המשפט העידה התביעה את מנהל המרפאה, המזכירה והשוטר שהוזעק לזירה. עם זאת, השופט ענר ציין בהכרעת הדין כי אף אחד מעדי התביעה לא ראה בפועל את רגע שבירת המחיצה; מנהל המרפאה העיד כי הגיע למקום רק לאחר ששמע את הצעקות, ואילו המזכירה מסרה כי אינה זוכרת את פרטי המקרה ולא תיארה כיצד נופצה המחיצה.

מנגד, הנאשם דבק בגרסתו העקבית שלפיה הוא "מדבר עם הידיים", לא הבחין במחיצה השקופה והכה בה בטעות ומבלי שהתכוון לגרום לנזק, ואף העלה אפשרות שהיא הייתה סדוקה עוד קודם לכן. השופט מצא את הסבריו מהימנים ומתקבלים על הדעת, וקבע כי עצם השבירה אינה מלמדת בהכרח על עוצמת המכה או על כוונה פלילית: "נותר ספק סביר בשאלה האם מדובר בנזק מכוון לרכוש, או בשגגה". מאחר שהיסוד הנפשי הדרוש לעבירה לא הוכח, זוכה הנאשם מסעיף ההיזק במזיד.

השופט: "לא כל התנהגות גסה היא איום פלילי"

באשר לעבירת האיומים, קיבל בית המשפט את העדויות שלפיהן הנאשם הרים את קולו, התנהג בגסות וקילל את המזכירה, וכן את התיאור במוקד 100 על אדם "מתפרע". השופט אף ציין כי מאחר שמדובר באדם גבוה וחסון בעל קול עמוק ושפת גוף הכוללת מחוות ידיים, ניתן להבין מדוע הצוות הרפואי חש מאוים סובייקטיבית – אך הבהיר כי אין בכך די כדי להרשיע בפלילים.

מאחר שכתב האישום לא ייחס לנאשם איום מילולי מפורש אלא "איום בהתנהגות", סקר השופט את הפסיקה בנושא וקבע כי לא כל התנהגות קולנית, גסה או מתלהמת מבססת את עבירת האיומים, גם אם היא גורמת ללחץ ולחשש בצד השני: "נדרש 'ערך מוסף' מאיים לרכיב ההתנהגותי, ובהיעדרו תהא זו הרחבה בלתי ראויה ובלתי מוגדרת של גבולות עבירת האיומים". השופט אף העיר כי לאורך שנותיו על כס השיפוט לא נתקל במקרה שבו יוחסו במקביל עבירות אלו על בסיס נזק קל לרכוש במהלך התלהמות.

בסיכום הכרעת הדין הדגיש השופט ענר כי אין מחלוקת שהתנהלותו של הנאשם הייתה פסולה: "הוכח בפניי שהנאשם – עקב מצוקתו הרפואית באותו יום – נהג שלא כשורה, התלהם שלא לצורך והקים מהומה מיותרת". עם זאת, חתם השופט, מעשיו לא גיבשו עבירה פלילית, ועל כן הורה על זיכויו המלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר