איום או אזהרה? זעק במהלך דיון "הקם להורגך השכם להורגו" - והואשם

נאשם שהתפרץ בדיון וזעק "הקם להורגך השכם להורגו" נגד עורך דין עמו הסתבך - זוכה לחלוטין מעבירת איומים • השופטת קבעה כי הביטוי משקף את רעיון ההגנה העצמית, וכי מדובר באזהרה לגיטימית ולא באיום פלילי: "המאשימה לא הוכיחה כוונה לזרוע מורא ופחד"

בית משפט (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

גבר שהואשם בעבירת איומים זוכה, לאחר ששופטת ביהמ"ש השלום קבעה כי האמירה "הקם להורגך השכם להורגו" שנשא במהלך דיון משפטי אינה מהווה איום פלילי, אלא אזהרה על זכותו להגנה עצמית. הזיכוי המלא ניתן לאחר שהנאשם טען כי חש חוסר אונים מול עורך דין שלדבריו איים לתקוף אותו ולפנותו מדירתו, וביקש להבהיר לשופטת שניהלה את הדיון הקודם, שוש שטרית, כי יגן על עצמו אם יותקף.

על פי כתב האישום, בשנת 2022 הגיש הנאשם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד עורך הדין שייצג את בעלי הדירה שבה התגורר, עמם היה מסוכסך. לטענתו, לאחר דיון קודם ניגש אליו עורך הדין, נראה היה כי הוא עומד לתקוף אותו ואיים לפנותו.

הדיון הראשון בבקשתו נדחה לאחר שהנאשם התפרץ שוב ושוב לדברי בית המשפט. בדיון השני, אליו עורך הדין לא התייצב, אמר הנאשם לשופטת שוש שטרית כי אם לא יינתן הצו, "אני אשתמש בציווי מהתורה 'הקם להורגך השכם להורגו'... זה מה שאני אעשה". בעקבות הדברים זומן מאבטח לאולם והפרוטוקול הועבר למשטרה.

איום פלילי

המדינה טענה כי מדובר באיום פלילי לכל דבר. לשיטת התביעה, הנאשם הציב לבית המשפט אולטימטום וניסה להפעיל לחץ כדי להשפיע על ההחלטה השיפוטית. התביעה סברה כי האמירה נועדה להפחיד וכי יש להחיל את הלכת הצפיות, שכן הנאשם היה מודע להסתברות הגבוהה שהדברים יעוררו פחד.

מנגד, סנגורו של הנאשם טען כי מדובר בשימוש בציווי תנ"כי מושרש המבטא את הזכות להגנה עצמית ולא בכוונה לבצע עבירה. הנאשם העיד כי חש חוסר אונים וסבר שבית המשפט אינו מעניק לו הגנה, והדגיש כי לא התכוון לאיים או להרוג איש, אלא להבהיר שאם יופעל נגדו כוח - יגן על עצמו כדי למנוע עימות פיזי.

השופטת בחנה את מקורות הביטוי במשפט העברי וקבעה כי השימוש בו כשלעצמו מותר ומשקף את רעיון ההגנה העצמית, אך יש לבחון כל מקרה לפי הקשרו. עוד טענה כי הסבריו של הנאשם מניחים את הדעת. עוד צוין כי המאשימה לא הביאה עדים שנכחו באולם והסתפקה בפרוטוקול ובחקירה, ולכן לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר כוונה פלילית לזרוע פחד במושא האיום. לצד הזיכוי המלא, הבהירה השופטת כי התנהלותו של הנאשם באולם והתפרצויותיו אינן נאותות וראויות לגינוי, אך אינן עונות על הגדרת עבירת האיומים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר