"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ניצול אכזרי": 8.5 שנות מאסר לאישה שביצעה עבירות מין בבנה החורג

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר את עונשה של הנאשמת, שניצלה במשך שנים את יחסי האמון והתלות עם הקטין מאז שהיה בן 11 • השופטים: "לא גילתה ולו קורטוב חמלה או זיק של צלם אנוש"

,עודכן
0השמעה
עצורה באזיקים (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר 8.5 שנות מאסר בפועל על אישה שהורשעה בביצוע עבירות מין חמורות ומתמשכות בבנה החורג בעת שהיה קטין. בנוסך לעונש המאסר, נגזרו על הנאשמת מאסרים על תנאי והיא חויבה בתשלום פיצויים בגובה 75 אלף שקלים למתלונן.

הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שהוגש על ידי עו״ד טל גלם מפרקליטות מחוז צפון. מכתב האישום עולה כי הנאשמת ביצעה בקטין שורה של עבירות מין במשך למעלה מארבע שנים, שהחלו מאז שהיה בן 11 וחצי בלבד. לצד עבירות המין, היא הורשעה גם בתקיפת הקטין ובשיבוש מהלכי משפט.

ביהמ"ש המחוזי נצרת,צילום: דוד כהן

בטיעוניה לעונש, הדגישה הפרקליטות כי הנאשמת ניצלה באופן מחפיר את יחסי האמון, המרות והתלות המוחלטת ששררו בינה לבין המתלונן בתוך התא המשפחתי.

בגזר הדין מתחו השופטים ביקורת חריפה על התנהלותה של האם החורגת, וציינו כי היא לא גילתה "ולו קורטוב חמלה או זיק של צלם אנוש" כלפי הילד, ולא שעתה להתנגדותו המפורשת ולסירובו החוזר למעשיה. השופטים הדגישו כי עבירות מין המבוצעות בקטינים בתוך המשפחה מחייבות ענישה מחמירה ובלתי מתפשרת, אשר משקפת את חומרת המעשים, את הנזק הנפשי העמוק שנגרם לנפגע, ואת הצורך המובהק בהרתעת עבריינים פוטנציאליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר