שידור חי מבג"ץ: "לא הייתה הנחיה לצלם מאחורי הפרגוד"

הסערה הפוליטית והמשפטית סביב הליך בחירת מבקר המדינה חוזרת היום (ראשון) לבג"ץ. דיון נוסף בעתירות מתקיים בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים, זאת לאחר שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הגיש את עמדת המשכן ודחה רשמית את הצעת השופטים לקיים את הליך הבחירה מחדש. בעקבות סירוב הכנסת, הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו תוצאות הבחירות.

במוקד המחלוקת המשפטית עומדות טענות העותרים לפיהן חובת החשאיות של ההצבעה נפגעה באופן מהותי. על פי הנטען, חברי כנסת נדרשו לתעד בטלפונים הניידים את הצבעתם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח משמעת קואליציונית.

מנגד, הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו וסיעת הליכוד דוחים את הטענות על הסף. בתשובתם לבג"ץ טענו כי לא הוצגה כל תשתית ראייתית המוכיחה כי ניתנה הנחיה גורפת או פרטנית לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם, וכי אין עילה להתערבות שיפוטית חסרת תקדים בהליך פנים-פרלמנטרי.

הנשיא עמית מבקש ממשמר בתי המשפט להוציא את גוטליב ששוב הפריעה לדיון. המאבטחים באים להוציא אותה כשגוטליב צורחת: "אל תגעו בי, שיתרחקו ממני“ ויוצאת החוצה כשהיא מלווה על ידי המאבטחים וצועקת על הנשיא עמית.

"מעולם לא נקבעה נורמה מפורשת על צילום עצמי"

הדיון נפתח הבוקר בטיעוני הכנסת, באמצעות עו"ד יצחק ברט, שטען כי במועד הבחירות לא הייתה כל הוראה מפורשת שאסרה על חברי הכנסת לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד.

לדבריו, "מעולם לא נקבעה נורמה מפורשת על צילום עצמי מאחורי פרגוד. גם במכתבים שנשלחו לחברי הכנסת לקראת ההצבעה מטעם היועצת המשפטית לכנסת ויו"ר הכנסת – לא היה איסור מפורש על תיעוד. עובדתית אין איסור מפורש, לא על צילום וידאו ולא על צילום סטילס, לא בבחירות הכלליות לכנסת ולא בבחירות למבקר המדינה".

ברט הוסיף כי טענות העותרים נסמכות על עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בזמן אמת, אך לדבריו מדובר בתמונה חלקית. "העמדה הייתה מורכבת משני חלקים – שלא להפסיק את סבב ההצבעה השני, ובמקביל לאסור הכנסת טלפונים לקלפי. האופוזיציה לא הסכימה לחלק הראשון, הקואליציה לא הסכימה לחלק השני, ובסופו של דבר הושגה הסכמה".

לדבריו, המתווה שהתגבש כלל שלושה רכיבים: ביטול סבב ההצבעה השני וקיום הצבעה חדשה, הודעה מפורשת של יו"ר הכנסת שלפיה כל הנחיה לתעד הצבעה אינה חוקית ואינה תקפה, ולצד זאת – היעדר איסור על הכנסת טלפונים ניידים מאחורי הפרגוד.

במהלך הדיון תהתה השופטת רות רונן האם הנחיה לתעד הצבעה יכולה להיות גם עקיפה. "השאלה היא האם הנחיה יכולה להיות גם סמויה – על סמך מעין הנחיה חברתית שממנה עולה שמותר ואף רצוי לצלם את עצמך. יכול להיות שיש אווירת מסדרון, אווירה חברתית של קבוצה מסוימת, שאומרת שצריך לצלם. זו לא הנחיה מלמעלה ולא בהכרח ממי שיש לו סמכות להטיל סנקציה, אבל יכולה להיות לזה משמעות כלפי קבוצת אנשים, כך שמי שלא יתעד את עצמו הופך מיד לחשוד".

ברט השיב כי "אין ראיות ממשיות שניתנה הנחיה לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם", והוסיף כי גם בזמן אמת אמרו נציגי האופוזיציה בלשכת יו"ר הכנסת כי הם אינם סבורים שניתנה הנחיה כזו.

בתגובה שאלה רונן: "יש לכם גרסה למה חברי הכנסת בכל זאת צילמו את עצמם בסבב השני?"

השופטת דפנה ברק-ארז הציבה בפני נציג הכנסת שאלה נוספת: "האם מותר להציץ כשמישהו מצביע בקלפי?"

ברט השיב: "לא."

ברק-ארז המשיכה: "אבל גם זה לא כתוב במפורש בחוק. השאלה היא האם עצם נורמת החשאיות מכוונת לכל פעולה שעלולה לזהות את המצביע".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הצטרף לדיון ואמר: "קול פסול בבחירות הכלליות הוא כל קול שעלול לזהות את המצביע. השאלה היא האם מבחינת התכלית יש הבדל אם אני כותב על הפתק שזה הפתק שלי או שאני מצלם את עצמי".

בהמשך הפנה ברט למשפט המשווה וציין כי יש מדינות בארצות הברית שבהן נפסק שחוק האוסר צילום בקלפי אינו חוקתי ויש לבטלו. ברק-ארז השיבה כי "אם פונים למשפט משווה צריך מכנה משותף בסיסי שמצדיק לעשות השוואה לארצות הברית", והוסיפה: "בארצות הברית גם מותר להכחיש שואה. יש שם תפיסה שונה לגמרי לגבי חופש הביטוי הפוליטי. אנחנו לא מקבלים את התפיסה הזאת, אז נתחיל לדבר אותה רק לגבי ההצבעה?"

עו"ד ברט הדגיש כי כיוון שלא נקבע איסור מפורש על חברי הכנסת מראש, הייעוץ המשפטי לכנסת סבור שאיסור כזה לא יכול להינתן בדיעבד באופן שעולה לכדי פגם שפוסל את הליך הבחירות. "אפשר לקבוע איסור על צילום מאחורי הפרגוד בחוק או בהנחיות, אבל זה צריך להיקבע מראש – ואם זה ייקבע מראש ויקרה שוב, אז המשמעות תהיה שונה".

הדיון, שמעורר עניין ציבורי רב, מתנהל בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. לצדו בהרכב ישבו המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

בתחילת החודש קיימה הכנסת שני סבבי הצבעה לצורך בחירת מבקר המדינה. סבב ההצבעה הראשון הסתיים ללא הכרעה, לאחר שהשופט בדימוס יוסף אלרון קיבל 60 קולות אל מול 57 קולות שקיבל עו"ד מיכאל ראבילו. בהמשך התקיים סבב הצבעה שני שבו קיבל עו"ד ראבילו 61 קולות אל מול 57 קולות שקיבל השופט בדימוס אלרון – וכך נבחר עו"ד ראבילו לתפקיד מבקר המדינה.

בעתירות הועלו שתי טענות מרכזיות: האחת נוגעת לעניין הפגיעה בחשאיות ההצבעה בניגוד לחוק יסוד: מבקר המדינה, והשנייה נוגעת לטענות לניגוד עניינים על רקע העובדה שעו"ד ראבילו משמש כעורך דינו של ראש הממשלה ושל סיעת הליכוד.

בתום הדיון הקודם אמר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי "קיימת עננה לא רצויה" מעל הליך ההצבעה שהתקיים, ובעקבות זאת הציעו השופטים כי הכנסת תקיים הליך הצבעה חוזר – אך ההצעה נדחתה. בנסיבות אלה, החליט ההרכב להוציא צו על תנאי אך ורק בנושא הפרת החשאיות.