פרקליט המדינה נגד חוק מח"ש: "מעורר חשש"

פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, הקדיש את נאומו היום (חמישי) בכנס המשפט באוניברסיטת חיפה לאתגרים העומדים בפני מערכת אכיפת החוק ופרקליטות המדינה, על רקע הקיטוב הציבורי והפוליטי בישראל. איסמן התייחס בדבריו לחוק מח"ששאושר בכנסת, ואמר כי החוק "מעורר חשש מפני החלשת העצמאות המוסדית של הגוף האמון על חקירת שוטרים".

בנאומו התייחס פרקליט המדינה לביקורת על מערכת אכיפת החוק, והבהיר: "ביקורת על מערכת אכיפת החוק היא לגיטימית ואף רצויה. ביקורת - לא דה־לגיטימציה", אמר, והוסיף כי בעוד שביקורת נועדה לשפר ולתקן, דה־לגיטימציה "מבקשת לערער את עצם הלגיטימיות של מקבלי ההחלטות".

בהמשך התייחס איסמן לחקירות שחיתות שלטונית, ואמר כי המבחן האמיתי לעצמאות התביעה הוא דווקא בתיקים שבהם מעורבים בעלי כוח והשפעה. לדבריו, "המאבק בשחיתות השלטונית איננו פוליטי, הוא מאבק על טוהר המידות ועל עצם הלגיטימיות של השלטון הדמוקרטי", והדגיש כי "איש איננו מעל החוק".

בתוך כך, איסמן מתח ביקורת על חוק מח"ש החדש, שלדבריו מעורר "חשש ממשי" לפגיעה בעצמאות הגוף האמון על חקירת שוטרים. לדבריו, מנגנון המינוי שנקבע בחוק עלול ליצור תלות מבנית ופוליטית, באופן שעלול להשפיע על טיפול בחקירות רגישות. הוא הוסיף כי האמירות שנשמעו במהלך הליך החקיקה ולאחריו מעוררות חשש שהחוק עלול לשמש בעתיד גם כאמצעי לחץ על פרקליטים וחוקרים במסגרת מילוי תפקידם.

"כאשר גוף בעל סמכויות חקירה ותביעה מצוי בתלות מבנית, תקציבית וניהולית בדרג פוליטי, נשאלת השאלה האם ניתן להבטיח כי חקירות רגישות יתנהלו ללא השפעה וללא תלות", הסביר. בנוסף ציין כי גם ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, במתכונתה הנוכחית, "מעוררת קשיים משטריים כבדי משקל".

"מבחן ליכולת המדינה"

בסיום נאומו התייחס גם למאבק בפשיעה בחברה הערבית, אותו הגדיר כ"מבחן ליכולתה של המדינה להבטיח ביטחון ושוויון לכל אזרחיה". לדבריו, הפרקליטות פועלת יחד עם משטרת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה באמצעות כלים פליליים, אזרחיים, מנהליים וכלכליים, אך הדגיש כי גם במאבק זה הגשת כתבי אישום תיעשה "על בסיס ראיות ודין בלבד". הוא סיכם כי פרקליטות המדינה תמשיך "לפעול ללא מורא וללא משוא פנים", ותמשיך לבחור "בראיות, בדין ובשוויון בפני החוק".

לדבריו, מערכת אכיפת החוק ניצבת כיום בפני אתגר כפול: מחד - התמודדות עם שחיתות שלטונית, פשיעה מאורגנת, פשיעה גוברת בחברה הערבית, חקירות רגישות נגד בעלי כוח ועבריינות כלכלית; ומאידך - שחיקה מכוונת של אמון הציבור במערכת האכיפה וניסיונות לגרור הכרעות משפטיות לתוך הזירה הפוליטית. לדבריו, "האתגר איננו עוד רק לפענח תיקים ולהגיש כתבי אישום; האתגר הוא להבטיח שהחוק ייאכף באופן שוויוני גם כאשר הדבר אינו נוח".