לראשונה זה שנים: שוטר עתר לבג"ץ בדרישה לביטול האיסור על התאגדות שוטרים

שוטרים יוכלו בעתיד להקים ארגון עובדים? רס"ב יאיר וקנין, שוטר ותיק המשרת במשטרה למעלה משני עשורים, עתר לבג"ץ בבקשה לבטל את סעיף 93ב’ לפקודת המשטרה, האוסר באופן גורף על שוטרים להיות חברים בארגון עובדים או לקחת חלק בהקמתו וניהולו. בעתירה נטען כי מדובר בהוראה מיושנת ובלתי חוקתית, הפוגעת בזכות היסוד להתאגדות ומותירה את השוטרים ללא ייצוג אפקטיבי מול המדינה כמעסיקתם.

העתירה תוקפת את ההסדר שנחקק בשנת 1979 בעקבות פסק הדין בעניין דוד אופק, בו קבע בג”ץ כי אין מניעה חוקית להקמת ארגון שוטרים. לטענת העותר, הכנסת הגיבה אז בחקיקה שקבעה איסור מוחלט על התארגנות שוטרים, איסור שנותר על כנו עד היום. בעתירה נטען כי האיסור אינו מבחין בין סוגי פעילות, מטרות או תפקידים במשטרה, ולכן הוא פוגע באופן בלתי מידתי בזכות ההתאגדות.

הצדקת השלילה

וקנין, רס”ב המשרת במשטרה מאז שנת 2001, מציג בעתירה את סיפורו האישי כדוגמה למצבם של אלפי שוטרים ותיקים. לדבריו, לאחר יותר מ־24 שנות שירות, מהן 21 שנות קבע, שכרו נשחק לאורך השנים, בעוד תוספות שכר והטבות הופנו בעיקר לקצינים ולשוטרים צעירים. בעתירה אף מובאת השוואה בין שכרו לבין שכרו של שוטר צעיר בעל ותק של כחמש שנים בלבד, שלפיה הפער ביניהם עומד על כ־30% בלבד, חרף פער של כ־16 שנות שירות.

לטענת העותר, המדינה ניסתה לאורך השנים להצדיק את שלילת זכות ההתאגדות באמצעות מנגנוני פיצוי ובהם הצמדת שכר השוטרים לשכר משרתי הקבע בצה”ל והקמת ועדת מעקב מיוחדת. אלא שלדבריו מנגנונים אלה כשלו, ועדת המעקב אף תרמה לשחיקת תנאי ההעסקה של השוטרים, כך שבפועל החלטות הנוגעות לשכרם ולתנאי שירותם מתקבלות “על גבם” וללא ייצוג מטעמם.

עוד נטען בעתירה כי ישראל חריגה ביחס לרוב המדינות הדמוקרטיות בעולם, בהן קיימים ארגוני שוטרים לצד מגבלות על שביתה או מנגנוני בוררות חובה. העותר מבקש מבג”ץ לקבוע כי האיסור הקיים אינו עומד עוד במבחנים החוקתיים שנקבעו לאחר חקיקת חוקי היסוד, ולחלופין לפרש את הסעיף באופן מצמצם שיאפשר לשוטרים לממש את זכות ההתאגדות תחת מגבלות מתאימות.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, הורה למדינה, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשר המשפטים יריב לוין ולכנסת להגיש את תגובתם לעתירה בתוך 60 ימים. לאחר קבלת התגובות, צפוי בג”ץ להכריע האם לקיים דיון עקרוני בשאלה שלא עמדה במוקד הכרעה שיפוטית משמעותית במשך עשרות שנים.

עו"ד שי תקן, עו"ד נוי פלג ועו"ד עמית בכלר ממשרד פישר (FBC&Co.), באי כוחו של רס"ב וקנין, מציינים בעתירה כי זכות ההתארגנות היא אחת מהזכויות האזרחיות החשובות ביותר במדינה דמוקרטית. לטענתם, החוק שנוטל זכות זו ממגזר עובדות ועובדים שלם, באופן גורף ומוחלט, עומד בסתירה לזכויות החוקתיות להן זכאי כל אדם בישראל מתוקף חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: כבוד האדם, האמנות הבינלאומיות המחייבות ופסיקת בג״צ.

עורכי הדין מסרו כי רס"ב וקנין הוא אזרח שומר חוק ושוטר מצטיין, אשר לא עשה ואין בכוונתו לעשות כל פעולה ארגונית כדי להקים התארגנות עובדים בניגוד לדין, ולפיכך הוא אינו פועל בעניין זה עד החלטת בג"ץ. בעתירה מציינים עורכי הדין כי הפעולה היחידה שבה נקט ועקנין הינה עריכת מגבית כספית בקרב שוטרי ישראל למימון העתירה, וכי ההיענות הרבה של אלפי שוטרים אשר תרמו מכספם להגשת העתירה מעידה על הרצון הרב הקיים בקרב כלל שוטרות ושוטרי ישראל לממש את זכותם להקים ארגון עובדים שידאג לזכויותיהם.

"תנאים בלתי הולמים"

"עתידם ובטחונם התעסוקתי של שוטרות ושוטרי ישראל, מונח עכשיו לפתחו של בג"ץ", אמר עו"ד שי תקן, "מדובר במגזר של עובדות ועובדים עם תנאי העסקה ושכר בלתי הולמים. במשך שנים רבות הם שקופים לגמרי בתהליך קבלת ההחלטות בעניין תנאי העסקתם. הקמת ארגון עובדים תאפשר להם לנהל מו"מ ולהבטיח את זכויותיהם ועתידם התעסוקתי".

עו"ד תקן אף טען כי אף המשטרה תצא נשכרת מכך, שכן "צעירות וצעירים הנרתעים כיום להגיע למשטרה, או שמתאכזבים לאחר מכן מהשכר, תנאי ההעסקה ואפשרויות הקידום, עשויים לגלות עניין מחודש במקום עבודה שיבטיח להם זכויות משופרות, מה שיאפשר גיוס ושימור של כוח אדם איכותי במשטרה".

"צוות העתירה מקווה כי גורמי המדינה יתייחסו עתה בכובד ראש ויבחנו מחדש את השאלה שעל הפרק, וכי לאחר קבלת תשובותיהם יקבע בג"ץ דיון מהותי בסוגייה הנכבדה שעל הפרק ויאפשר לשוטרים לממש את זכותם".