"המסמך הסודי" של נתניהו חוזר - והוא עלול לעלות לגוטליב בחסינות

הפיאסקו שליווה את דיוניה של ועדת הכנסת בבקשתה של ח"כ טלי גוטליב להענקת חסינות מפני העמדתה לדין פלילי, בעקבות חשיפת פרטיו של איש השב"כ, העלה לדיון מחודש את נושא החסינות של חברי הכנסת.

יש להבדיל בין שני סוגי חסינויות שעומדות לחבר הכנסת. העיקרית ביניהן היא החסינות המהותית, שמגינה על חבר כנסת מפני מעשה שעשה "במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".

החסינות השנייה היא חסינות דיונית, שמאפשרת למנוע את העמדתו של חבר הכנסת לדין אם כתב האישום הוגש "שלא בתום לב או תוך הפליה", וכן כאשר "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".

ההבדל בין שתי החסינויות הוא שבעוד החסינות המהותית עומדת לחבר הכנסת לעד, החסינות הדיונית תקפה לתקופת כהונתה של הכנסת האמורה. ועדת הכנסת העניקה לח"כ גוטליב חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין כל החלופות האמורות.

ח"כ גוטליב לא הכחישה את הפרסום המדובר. נהפוך הוא: היא הדגישה כי ביצעה אותו במחשבה תחילה, במסגרת תפקידה כחברת כנסת ולמען מילוי תפקידה. היא אף כרכה אותו במסגרת טענת בגידה מצידו של איש השב"כ, בן זוגה של שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד המהפכה המשפטית.

כדי לאפשר את הגשת כתב האישום נגד גוטליב נדרשה חתימה של שר הביטחון על צו חיסיון על מקורות המידע שפורטו בכתב האישום. הוא עשה כן לאחר שראש השב"כ – והיה זה דוד זיני ולא רונן בר - קבע שהצו הכרחי "מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה, הגנה על מקורות מודיעיניים וביטחונם של אנשי השב"כ", שכן "מדובר במקורות מודיעיניים רגישים, המשמשים עד היום את כלל גופי הביטחון".

מבחן החסינות

האם תעמוד לגוטליב החסינות המהותית?

כדי להשיב על שאלה זו יש לשוב שלושה עשורים לאחור. סיעת הליכוד הגישה הצעת אי-אמון בממשלת רבין. בנמקו את ההצעה הבהיר ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, כי ברשותו מסמך סודי שמוכיח שהממשלה מתכוונת לסגת מרמת הגולן. בדברי תשובתו האשים שר החוץ, שמעון פרס, את נתניהו בשקרים, ואז ציטט נתניהו מתוך המסמך כדי להוכיח את טענתו.

בדונו בפרשה קבע בית המשפט העליון: "הנחתו של חוק החסינות הנה כי תפקידו של חבר הכנסת הוא בביצוע פעולות מותרות בלבד". עם זאת, קבע בית המשפט, כי במלאו את תפקידו על פי חוק עלול חבר הכנסת לגלוש לביצוע "בלתי ראוי או בלתי חוקי" שלו. בית המשפט הדגיש: "גלישה זו תזכה לחסינות עניינית אך ורק באותם מקרים בהם הפעולה הבלתי חוקית נופלת למתחם הסיכון שהפעילות החוקית כחבר כנסת יוצרת מטבעה וטיבה". והוא שב ומדגיש: "החסינות לא תחול כאשר מדובר בעבירה פלילית עצמאית ומתוכננת אפילו היא קשורה לתפקידו".

על פי מבחן זה אין ספק שלגוטליב לא תעמוד החסינות. עם זאת, כדאי לנצל הזדמנות זו כדי לערוך רוויזיה בנושא. היקף החסינות של חברי הכנסת בישראל הוא כמעט ללא אח ורע. ראוי לציין כי היה זה דווקא ח"כ מיכאל רייסר מסיעת הליכוד, שבתפקידו כיו"ר ועדת הכנסת הגיש הצעת חוק לביטול החסינות מפני העמדה לדין פלילי ולאפשר ליועמ"ש להגיש כתב אישום ישירות לבית המשפט.