"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אין סיכוי": הוחזק במעצר שווא - ויפוצה בסכום הזוי

בית משפט השלום קבע כי גבר שנעצר בחשד להפרת צווי הרחקה הוחזק ב"מעצר שווא", לאחר שהתברר כי הצו שעליו התבססה המשטרה לא היה בתוקף • המדינה ערערה על ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערר וקבע כי הוא מבוסס על טענות שלא הוצגו בדיון המקורי

,עודכן
0השמעה
גזר הדין (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מה שהחל במעצר בחשד להפרת צווי הרחקה והוצאת ילדה מגן ילדים ללא אישור, הסתיים בביקורת חריפה של בית משפט השלום על התנהלות המשטרה, בקביעה כי מדובר ב"מעצר שווא" ובפסיקת פיצוי של 1,200 שקלים לחשוד. יממה לאחר מכן ניסתה המשטרה להפוך את ההחלטה בערר לבית המשפט המחוזי, אך נדחתה לאחר שנקבע כי היא מעלה טענות חדשות שלא נטענו כלל בדיון המקורי.

בדיון הראשון טענה המשטרה כי האירוע החל לאחר שהחשוד, בן 35, הפר צו הרחקה שניתן לטובת גרושתו וילדיו. לטענת נציגת המשטרה, החשוד הגיע לגן של בתו הקטינה, לקח אותה ללא רשות והחזיר אותה בהמשך לבית האם.

המשטרה כי האירוע החל לאחר שהחשוד, בן 35, הפר צו הרחקה שניתן לטובת גרושתו וילדיו. מעצר, אילוסטרציה,צילום: Kindel Media / Pexels

עוד נטען כי באותה עת היו בתוקף הן תנאי הרחקה שהוטלו עליו על ידי קצין משטרה והן צו הגנה שניתן לבקשת גרושתו. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו וטענה כי נדרשות תשע פעולות חקירה, ובהן פעולות העלולות להיות מושפעות משיבוש.

אלא שבמהלך הדיון התברר כי תנאי ההרחקה שעליהם התבססה המשטרה כלל לא היו בתוקף במועד האירוע. נציגת המשטרה הודתה כי "נפלה טעות" בדוח הסודי וכי צו ההרחקה פקע יומיים קודם לכן. בנוסף אישרה כי אין בידי היחידה החוקרת כל אינדיקציה לכך שצו ההגנה הובא לידיעתו של החשוד.

סנגורו של החשוד, עו"ד ארז בר צבי מהסנגוריה הציבורית, תקף בחריפות את התנהלות המשטרה וטען כי היא מבקשת לשלול את חירותו של אדם מבלי להציג ראיות בסיסיות לקיומו של חשד סביר.

לדבריו, "המשיב אסף את הילדה שלו מהגן והחזיר אותה לגרושתו אחרי שעה. זה התיק". עוד טען כי מדובר במעצר בלתי חוקי הנובע מרשלנות חמורה וביקש לחייב את המשטרה בהוצאות.

גננת וילדים בגן ילדים (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

השופט אריאל ארליך קיבל את טענות ההגנה. בהחלטתו קבע כי תנאי השחרור שעליהם הסתמכה המשטרה לא היו בתוקף, ולכן לא בוצעה כל עבירה. עוד ציין כי בצו ההגנה שנבדק על ידו לא הופיע כלל איסור על קשר בין האב לבתו, וכי ממילא לא הוכח שהצו הובא לידיעת החשוד.

השופט קבע כי "אין חשד סביר ואין כל סיכוי כי יוגש כתב אישום", הורה על שחרורו המיידי של החשוד ללא תנאים וקבע כי שהה במעצר לשווא, שבגינו יפוצה ב-1,200 שקלים על ידי המשטרה.

המדינה לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערר לבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון טען נציג המשטרה כי נפלה אי-הבנה בדיון הקודם וכי קיימות הפרות נוספות של הוראות והחלטות שיפוטיות, ובהן הפרת צו הגנה קודם והפרת הסדרים שנקבעו בבית הדין הרבני.

עוד נטען כי החשוד הגיע לגן, הוציא את בתו בניגוד להסדרים וכי נשקפת ממנו מסוכנות המחייבת לפחות הטלת תנאים מגבילים.

ניידת משטרה, אילוסטרציה,צילום: יהושע יוסף

מנגד טען עו"ד בר צבי כי מדובר בניסיון לשנות את חזית המחלוקת לאחר שהחשדות המקוריים קרסו. לדבריו, הערר מבוסס על טענות שלא נטענו כלל בבית משפט השלום.

במהלך הדיון נשמעה גם גרושתו של החשוד, שסיפרה כי היא חוששת מהסלמת המצב וכי היא מגדלת לבדה חמישה ילדים.

שופט בית המשפט המחוזי, דוד גדעוני, דחה את הערר וקבע כי כל הטענות שמעלה המדינה כעת חורגות מאלה שהוצגו בפני בית משפט השלום.

לדבריו, אם מבקשת המשטרה להסתמך על הפרות אחרות ובמועדים אחרים, עליה לעשות זאת במסגרת הליך מתאים של עיון מחדש בבית משפט השלום, ולא במסגרת ערר.

בהתאם לכך נדחה הערר, תוך שהשופט הבהיר כי המדינה רשאית לפעול בדרכים אחרות אם תמצא לנכון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר