ראבילו לבג"ץ: "אין פסול בכך שייצגתי את נתניהו"

מבקר המדינה הנבחר, עו"ד מיכאל ראבילו, הגיש היום תגובה מקדמית לעתירות המבקשות לבטל את הליך בחירתו לתפקיד, ובה הוא דוחה את הטענות בדבר זיקה פוליטית או תלות בראש הממשלה בנימין נתניהו, וטוען כי אין כל בסיס משפטי להתערבות בהחלטת הכנסת שבחרה בו למבקר המדינה.

בפתח תגובתו שהוגשה באמצעות עו"ד אופק ברוק כותב ראבילו כי הוא מקבל את התפקיד "בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל", ודוחה "כל טענה בדבר תלות פוליטית או אחרת".

"הדין הישראלי קובע, כי ניתן למצוא אנשים הגונים, ישרים ובעלי יושרה וחוט שדרה, אשר ימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי, גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים"..

לטענתו, עצם העובדה ששימש כאחד מעורכי דינו של נתניהו אינה פוסלת אותו מלכהן כמבקר המדינה. "אם החוק מאפשר לגורם פוליטי כלשהו ואף לחבר כנסת מכהן... להציג מועמדות ולהיבחר לתפקיד המבקר, הרי שמקל וחומר אין פסול במועמד ששימש כאחד מעורכי דינו של ראש הממשלה", כתב.

ראבילו מדגיש כי מעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית, ומזכיר כי בעבר מונו לתפקידים ציבוריים בכירים גורמים בעלי זיקה קודמת לראשי ממשלה, ובהם היועצים המשפטיים לממשלה יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט. לדבריו, "הקשר בין מזכיר הממשלה לבין ראש הממשלה הדוק הרבה יותר מהקשר בין עורך דין של ראש הממשלה לבין ראש הממשלה".

אחת הנקודות המרכזיות בתגובה היא ההתייחסות לניגוד העניינים הנטען. ראבילו מכיר בכך שבנושאים מסוימים עשוי להתקיים ניגוד עניינים, אך טוען כי הפתרון לכך הוא הסדר ניגוד עניינים ולא פסילת הבחירה. לדבריו, "ניגוד העניינים הפוטנציאלי של המשיב ייפתר באמצעים המקובלים, לרבות באמצעות הסדר ניגוד עניינים", אשר יפורסם לציבור עם כניסתו לתפקיד.

ביחס לעתירתה של ח"כ נעמה לזימי, המבקשת בין היתר לבטל את הבחירה בשל סוגיות ניגוד העניינים, טוען ראבילו כי החוק כלל אינו מחייב עריכת הסדר ניגוד עניינים למועמד לפני ההצבעה בכנסת. עוד נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי לאחר שהבחירות כבר התקיימו, בעוד שהטענות הנוגעות למידע שהיה אמור להיות מוצג לחברי הכנסת היו צריכות, לשיטתו, להיטען קודם לכן.

בחלק נרחב מהתגובה מתייחס ראבילו גם למחלוקת סביב צילום ההצבעה החשאית בבחירת מבקר המדינה. לטענתו, לא קיימת בחוק, בתקנון הכנסת או בכל נורמה משפטית מחייבת אחרת הוראה האוסרת על חבר כנסת לצלם את הצבעתו. הוא מסתמך על עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת ועל החלטת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שלפיה "החשאיות היא של הבוחר, וזכותו - אם הוא רוצה, לבחור ולצלם את עצמו".

לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות שבה השתתפו נציגי קואליציה ואופוזיציה, מזכירות הכנסת והייעוץ המשפטי, ולאחר מכן אף הסכימה האופוזיציה לקיים את ההצבעה החוזרת במתווה שנקבע.

ראבילו מוסיף כי גם אם בג"ץ יקבע בעתיד פרשנות מחמירה יותר ביחס לצילום הצבעות חשאיות, אין להחיל אותה רטרואקטיבית על הליך שהתקיים בהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי בזמן אמת. לדבריו, היעתרות לעתירות תוביל ל"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק" ואף "באופן רטרואקטיבי".

עוד טוען המבקר הנבחר כי עצם הסעד המבוקש, ביטול הבחירות ועריכתן מחדש - מעורר קשיים חוקיים וחוקתיים משמעותיים. "הסעד המבוקש בעתירות, בדבר פסילתן או בטלותן של הבחירות למבקר המדינה וקיומן מחדש, מעלה כשלעצמו סוגיות משפטיות וקשיים חוקיים וחוקתיים גם במישור המעשי", נכתב בתגובה.

בהקשר זה מציין ראבילו כי מאז הבחירות השתנה כבר הרכב הכנסת בעקבות התפטרותו של ח"כ בועז טופורובסקי, ולכן מתעוררת השאלה איזו כנסת אמורה להשתתף בבחירות חדשות אם יוחלט לקיימן. בנוסף הוא מדגיש כי המועד הקבוע בחוק לבחירת מבקר המדינה כבר חלף, ולכן "יש באמור קושי משפטי לא מבוטל".

בסיכום מבקש ראבילו מבית המשפט לדחות את כלל העתירות, וקובע כי "אין כל בסיס בחוק" לטענה שהבחירות למבקר המדינה נערכו שלא כדין, וכי אין עילה להתערב בהחלטת רוב חברי הכנסת שבחרו בו לתפקיד.

נזכיר כי אתמול הגיש שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון, שהתמודד מול ראבילו על תפקיד מבקר המדינה, תגובה מקדמית מטעמו לעתירות. במסגרת התגובה הצטרף אלרון לטענות העותרים ביחס לאי־חוקיות הליך ההצבעה בכנסת, וביקש להצטרף לבקשה לפסילת ההצבעה שהתקיימה וכן לבקשה למתן צו ביניים שיקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד עד להכרעה בעתירות.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו״ד שגית אפיק הגישה את עמדת הכנסת בעתירות המבקשות לפסול את בחירתו של עו”ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. על פי עמדתה, אין בסיס משפטי או עובדתי לביטול הבחירות למבקר המדינה,ויש לדחות את העתירות.

הייעוץ המשפטי לכנסת מדגיש כי לא הוצגו בזמן אמת, וגם לא במסגרת העתירות, ראיות ממשיות לכך שחברי הכנסת נדרשו לצלם את הצבעתם. לפי התגובה, הטענות מבוססות בעיקר על פער בין תוצאות סבבי ההצבעה ועל פרסומים בתקשורת, שאינם יכולים לשמש ראיה בהליך משפטי. לצד זאת מבהירה הכנסת כי אם אכן ניתנה הנחיה לחברי כנסת לתעד את הצבעתם, מדובר ב”פעולה חמורה ביותר” שעשויות להיות לה השלכות ממשיות על כשרות הבחירות.

בסוגיית חשאיות הבחירות נכתב בתגובה שהוגשה לבג״ץ כי בדין הקיים אין איסור ברור על אדם לתעד את הצבעתו שלו. בתגובה נכתב כי הן בחוק והן בפסיקה לא נקבע איסור מפורש על תיעוד עצמי של הצבעה – לא בבחירות לכנסת, לא בבחירות לרשויות המקומיות ואף לא בבחירות חשאיות הנערכות בתוך הכנסת. עוד מצוין כי גם סקירת המשפט המשווה אינה מובילה למסקנה חד-משמעית בנושא.

עוד מודגש כי הפסיקה קובעת שהנחיות בחירות צריכות להיות ברורות ולהיקבע מראש, ולא להינתן במהלך יום ההצבעה. בשל כך, ובהיעדר איסור מפורש שנמסר לחברי הכנסת מראש, סבורה הכנסת שלא ניתן לבסס בדיעבד טענה לפגם המצדיק את ביטול ההליך.

באשר לבקשה לפסול את תוצאות הבחירות, נטען כי לאחר שנציגי הקואליציה והאופוזיציה הגיעו להסכמות בדבר אופן ניהול ההצבעה החוזרת, הייעוץ המשפטי לכנסת לא ראה מקום להתערב בהחלטתם. בתגובה מודגש כי יש לייחס משקל משמעותי להסכמות שהושגו בין שני צדי הבית, וכי גם מטעם זה, לצד היעדר איסור מפורש בדין על צילום הצבעה עצמית, אין הצדקה להתערבות שיפוטית בתוצאות הבחירות.

הייעוץ המשפטי לכנסת מוסיף בתגובה כי גם אם ייקבע שנפל פגם מסוים בהליך, אין מקום לבטל את הבחירות, בין היתר בשל מתחם ההתערבות המצומצם של בתי המשפט בענייניה הפנימיים של הכנסת, הפגיעה האפשרית בהליך הדמוקרטי כתוצאה מביטול בחירות לאחר שתוצאותיהן כבר ידועות, והעובדה שההצבעה החוזרת נערכה בהתאם למתווה מוסכם בין הקואליציה לאופוזיציה. בנוסף דוחה הכנסת את הטענות לניגוד עניינים מצד ראבילו, וטוענת כי מדובר בטענות שהיה מקום להעלותן לפני ההצבעה ולא לאחריה.