"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ ללוין: אתה מחויב לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון

אחרי החרם שמשתק חלק נכבד מהפעילות של בתי המשפט, הורה בית המשפט העליון לשר המשפטים לקדם מינויים לבתי המשפט ולתפקידים נוספים • הסירוב של לוין מוביל למצב של עשרות תקנים בלתי מאויישים - בהם ארבעה בבית המשפט העליון

,עודכן
0השמעה
נשיא העליון עמית ושר המשפטים יריב לוין. צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי על שר המשפטים יריב לוין חלה חובה לשתף פעולה נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כשהדבר נדרש לצורך מימוש סמכויות של פי הדיון מחייבות שיתוף פעולה של שניהם. ההרכב שחתום על פסק הדין כולל את השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין והשופט יחיאל כשר.

לוין על דחיית בקשתו מבגץ כך נראית מערכת שאיבדה את הבושה // ללא

ההנחייה מתייחסת בין היתר גם למינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים, מינוי שופטים עמיתים, מינוי רשם לבית המשפט העליון, וכן מינוי שופטים או שופטים בדימוס לכהונה בוועדות השחרורים.

כזכור, מאז כניסתו של השופט יצחק עמית לתפקיד,מטיל עליו לוין חרם מוחלט- ומדובר בהרבה יותר מאשר התנגחות בין הרשות המבצעת לזו השופטת. השניים לא מקיימים פגישות שבועיות, לא מתקיים שיתוף פעולה באשר למינויים, ואי אפשר לקדם עניינים מהותיים עבור מערכת המשפט שקורסת - ואנחנו, הציבור, משלמים את המחיר.

הציבור משלם את מחיר החרם. שר המשפטים יריב לוין,צילום: .

על פי המקובל זה שנים, שר המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון אמורים להיפגש מדי שבוע ולדון בסוגיות שוטפות הקשורות לניהול מערכת המשפט ולשיפורה: מינויים דחופים, תקציבים ומשאבים, בעיות מינהליות ותיאומים בין משרד המשפטים לבין הרשות השופטת.

נוסף על כך, קיימות הוראות חוק רבות המקנות סמכויות לשר המחייבות הסכמה או התייעצות עם נשיא העליון. אולם מאז יוני 2024 לא מתקיימות הפגישות הללו ולא הופעלו הסמכויות המחייבות שיתוף פעולה כלשהו בין השניים.

על רקע זה יש לזכור את המצב חסר התקדים שאליו נקלעה מערכת המשפט בעקבות אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים, כאשר עד סוף השנה יהיו 35 תקנים לא מאוישים, מהם ארבעה בביהמ"ש העליון, שלושה בבתי הדין הארציים לעבודה, 11 בבתי המשפט המחוזיים ו־17 בבתי משפט שלום.

תגובת באי-כוח העותרת, מכון זולת , עו"ד ד"ר חגי קלעי, עו"ד עידן סגר ועו״ד אודליה קסוס: "אנו מברכים על פסק הדין, שקבע בבירור כי שר משפטים המבקש להתכחש לנשיא בית המשפט העליון שמונה כדין, מבקש להתכחש למציאות. על שר המשפטים להפסיק לנהל את מאבקו בדמוקרטיה הישראלית על גבם של אזרחי ואזרחיות ישראל, להפסיק להתכחש גם לפגיעה המתמשכת בציבור המתדיינים בישראל, ולפעול כפי שנקבע, בהקדם האפשרי, לקידום המינויים המשותפים שעוכבו יתר על המידה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר