"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בג”ץ קבע: המדינה תחדש את ביקורי הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים
בית המשפט העליון קיבל פה אחד עתירה נגד האיסור על ביקורי הצלב האדום אצל מחבלים, שהוטל עם פרוץ המלחמה ונמשך כשנתיים וחצי • השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי האיסור הגורף אינו חוקי - הן לפי הדין הישראלי והן לפי המשפט הבינלאומי - וביקרה את המדינה על התנהלותה
מחבלי הנוח'בה בבתי הכלא בישראל. . צילום: דוברות שב"ס

בג”ץ קבע: המדינה תחדש את ביקורי הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים

בית המשפט העליון קיבל פה אחד עתירה נגד האיסור על ביקורי הצלב האדום אצל מחבלים, שהוטל עם פרוץ המלחמה ונמשך כשנתיים וחצי • השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי האיסור הגורף אינו חוקי - הן לפי הדין הישראלי והן לפי המשפט הבינלאומי - וביקרה את המדינה על התנהלותה

אלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית המשפט העליון פסק היום (רביעי) פה אחד כי יש לקבל את העתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם נגד האיסור הגורף על ביקורי הצלב האדום הבינלאומי אצלאסירים ביטחוניים, איסור שהוטל עם פרוץ המלחמה ונמשך למעלה משנתיים וחצי.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין המרכזי, קבעה כי האיסורים הגורפים אינם יכולים לעמוד - לא לאור חקיקת המשנה בדין הישראלי ולא לאור הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי. ברק-ארז לא חסכה ביקורת על התנהלות המדינה: “חיכינו עד בוש”, כתבה, והוסיפה כי המדינה “הותירה לבית המשפט את מלאכת הוצאת הערמונים מן האש”.

נציב שב"ס קובי יעקובי%3A מחבלים איבדו את התקווה להשתחרר מהכלא ועלולים לייצר תסיסה בבתי הסוהר %2F%2F ערוץ הכנסת

לדבריה, המדיניות הגורפת אינה מתיישבת עם פקודת נציבות שב”ס הקובעת במפורש את זכות הביקור, עם תקנות לוחמים בלתי חוקיים, ועם התחייבויות ישראל לפי אמנת ג’נבה הרביעית. היא גם דחתה את ההצעה המאוחרת של המדינה - סיורים ללא מפגש עם האסירים עצמם - וקבעה כי “ביקור שאינו כולל שיח ישיר אינו ביקור כמובנו בדין”.

סולברג: "מסכים לתוצאה, נזהר מהלכות רחבות"

המשנה לנשיא נעם סולברג הצטרף לתוצאה אך בדרך אחרת. לדבריו, די בבחינת הדין הפנימי כדי להגיע למסקנה שהמדינה פעלה שלא כדין - הן משום שפקודת הצלב האדום מחייבת ואינה “נוהל פנימי” כפי שטענה המדינה, הן משום שגם אם היא הנחיה בלבד, הפרתה הגורפת לאורך שנתיים מהווה הפרה ולא סטייה נקודתית מותרת, והן משום שהוראת השעה בדבר “צמצום פעילויות שגרה” לא ביטלה את הוראות הצלב האדום.

ביחס לתקנות לוחמים בלתי חוקיים הוסיף סולברג כי שר הביטחון פעל בניגוד גמור לתקנות - הטיל איסור גורף כשהתקנות מאפשרות רק הגבלה פרטנית, ואף הרחיב שוב ושוב את פרק הזמן המקסימלי “רטרואקטיבית” באופן שמנוגד לכללי יסוד. עם זאת, סולברג נמנע מקביעות בסוגיות הדין הבינלאומי וציין כי “טוב נעשה אם נתחום את הכרעתנו לגדרי העתירה בלבד”.

אסירים ביטחוניים בכלא עופר (ארכיון), צילום: משה שי

הנשיא יצחק עמית הצטרף לחוות דעתה של ברק-ארז והדגיש כי אין לפרש את פסק הדין כמקנה לאסירים הביטחוניים פריבילגיה כלשהי “רבים מהם לקחו חלק במעשי טרור חמורים ואכזריים”. אך השאלה שהונחה לפתחו, הוסיף, אינה נוגעת לטיב מעשיהם אלא לגבולות הכוח השלטוני ולחובת גורמי המדינה לפעול במסגרת הדין. עמית גם ציין את ההקשר הבינלאומי: בתקופה שבה מופנות כלפי ישראל האשמות קשות בזירה הבינלאומית, יש חשיבות מיוחדת לשימורם של מנגנוני ביקורת חיצוניים. “גישתנו המוסרית, שלטון החוק שמדריך אותנו זהו יתרוננו שלנו”.

העתירה הוגשה בפברואר 2024 על ידי האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וגישה.

בתוך כך, נקבע כי המדינה תאפשר ביקורים של נציגי הצלב האדום אצל האסירים הביטחוניים ותמשיך במסירת המידע בעניינם, בהתאם למתכונת המעוגנת בפקודת הצלב האדום ובשינויים המחויבים גם במתקנים המופעלים על ידי צה”ל. המדינה חויבה בהוצאות העותרים בסך 40,000 ₪.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...