בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן עדיפות לאיוש התקנים החסרים בבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה.
פסק הדין ניתן פה אחד על ידי כלל שופטי ההרכב, לאחר שבמשך כשנה וחצי נמנע השר מלכנס את הוועדה בשל היעדר הסכמות רחבות בנוגע לזהות המועמדים לתפקידים השיפוטיים.
בפסק הדין צוין כי במהלך התקופה נוצר מחסור משמעותי בשופטים בכלל ערכאות מערכת המשפט, מצב שפגע ביכולתה של המערכת להעניק שירות יעיל לציבור ולאכוף את החוק. השופטים הדגישו כי העומס החריף עוד יותר בעקבות הגידול במספר ההליכים המשפטיים מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023.
עוד צוין כי לאחר שלוין הודיע במהלך ההליך המשפטי על כוונתו לכנס את הוועדה לצורך איוש חלק מהתקנים בבתי משפט השלום, חלה עליו חובה לפעול גם לאיוש המשרות הפנויות בבתי המשפט המחוזיים בהקדם האפשרי.
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>>מונדיאל 2026: לוח משחקים, תקצירים, שידורים וטבלאות<<
לצד זאת, בית המשפט הבהיר כי בשלב זה אין חובה משפטית לכנס את הוועדה לצורך מינוי שופטים לבית המשפט העליון, בשל ההסדר החוקי הייחודי החל על מינוי שופטים לערכאה זו. עם זאת, השופטים הדגישו כי העובדה שבית המשפט העליון פועל בהרכב חסר במשך קרוב לשלוש שנים מעוררת קושי משמעותי ופוגעת בתפקודו.
בסיום פסק הדין קראו השופטים לשר המשפטים וליתר חברי הוועדה לעשות מאמץ נוסף להגיע להסכמות שיאפשרו את איוש ארבעת התקנים החסרים בבית המשפט העליון.
בנוסף קבעו השופטים כי על שר המשפטים לפרסם ברשומות את שמות המועמדים בתוך שבעה ימים, עד יום שני הקרוב. בפסק הדין צוין כי פרק הזמן שנקבע מביא בחשבון את העובדה שעבודת המטה לגיבוש רשימת המועמדים כבר החלה לפני מספר שבועות, וכן שחלק מחברי הוועדה כבר העבירו את רשימות המועמדים מטעמם. השופטים הוסיפו כי לאחר השלמת הליך הפרסום ותקופת ההמתנה הקבועה בכללים, יהיה על השר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהקדם האפשרי לצורך איוש התקנים החסרים בבתי המשפט המחוזיים.
בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת גם על כוונתו של שר המשפטים להתמודד עם המחסור בשופטים באמצעות מינויים זמניים בבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובבאר שבע. לדבריהם, מינויים בפועל אינם יכולים להוות תחליף למינויי קבע באמצעות הוועדה לבחירת שופטים. "אין מדובר בפתרון מעשי למחסור בשופטים, אלא בניסיון לעקוף את החובה לכנס את הוועדה ולמלא את התקנים בדרך הקבועה בדין", כתבו.
השופטים הדגישו כי מנגנון המינויים הזמניים נועד לתת מענה נקודתי לעומסים ולחוסרים זמניים בלבד, ולא לשמש חלופה קבועה למינוי שופטים. עוד צוין כי עד סוף 2026 צפויים להיוותר 24 תקני שיפוט בלתי מאוישים בבתי המשפט המחוזיים, מחציתם בחיפה ובבאר שבע. לדבריהם, כל עוד הוועדה מסוגלת להתכנס ולמנות שופטים בתקופה הקרובה, אין הצדקה להסתפק במינויים זמניים במקום בהליך המינוי הקבוע בחוק.
בתגובה חריפה לפסק הדין תקף שר המשפטים יריב לוין את החלטת בג"ץ וטען כי מדובר ב"החלטה בלתי חוקית על פניה". לדבריו, "הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים בניגוד מפורש להוראות החוק". לוין הוסיף כי "אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, להיבחר ולדרוש את תיק המשפטים". השר האשים את שופטי ההרכב ביצירת "משבר חוקתי חסר תקדים" וטען כי "האחריות כולה רובצת לפתחם".
בסביבתו של שר המשפטים החריפו עוד יותר את הטון לאחר פרסום פסק הדין. גורמים המקורבים ללוין אמרו כי השר רואה בצו שניתן "החלטה בלתי חוקית", וכי "החלטות בלתי חוקיות אי אפשר לקיים". הדברים מצטרפים לביקורת החריפה שמתח לוין עצמו על פסק הדין, שאותו הגדיר כניסיון של הרשות השופטת להשתלט על סמכויות הוועדה לבחירת שופטים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
