"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגבלת כהונה במשרה ציבורית וקנס: זה העונש שנגזר על כחלון

לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת, לא פעל כחלון להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור • בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום על משה כחלון מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים והגבלה על כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים

,עודכן
0השמעה
משה כחלון. צילום: אלכס קולומויסקי

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ראשון) את שר האוצר לשעבר משה כחלון בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, בעת שכיהן כיו"ר חברת האשראי החוץ-בנקאי הציבורית יונט קרדיט.

ההרשעה, מפי השופטת דנה אמיר מהמחלקה הכלכלית, באה על רקעהסדר הטיעון שעליו חתם כחלון לפני כשבועיים- ובו הודה כי לא דיווח במועד למשקיעים ולציבור על אי-סדרים חמורים שהתגלו בסניף נצרת של החברה.

צחי אזר, מנכ"ל יונט קרדיט, ואיתן לנציאנו, יו"ר הפועל חולון,צילום: באדיבות הפועל חולון

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת, לא פעל כחלון להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך. רק כעבור כחמישה חודשים מרגע הצגת הממצאים לכחלון, הוצגו הממצאים לדירקטוריון, והחברה דיווחה לציבור על החשדות. זמן קצר לאחר חשיפת הדברים התפטר כחלון מתפקידו.

בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים ביקשו לגזור עליו עונש מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים מיום גזר הדין.

במסגרת הטיעונים לעונש ציינה הפרקליטות, כי המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור, ולפיו נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה כפי שהם תופסים אותה, אלא נושאים בחובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשען על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות.

שר האוצר לשעבר משה כחלון,צילום: יוסי זליגר

בנוסף, לצד הסנקציות והגבלת הכהונה הנלווית, מעבירה ההרשעה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים, כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש. החקירה נוהלה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות לניירות ערך.

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום על משה כחלון מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים והגבלה על כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. מוקדם יותר הרשיעה השופטת דנה אמיר את כחלון, בהתאם להודאתו, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. התיק נוהל על ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, והחקירה בוצעה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות לניירות ערך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר