יתמודד בבחירות הקרובות? כחלון חתם על הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר משה כחלון חתם היום (ראשון) על הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, במסגרתו הודה בכתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לפי ההסדר, כחלון יודה בעובדות כתב האישום ויורשע בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. עוד על פי ההסדר, שכפוף לאישור בית המשפט, הצדדים יבקשו להטיל על כחלון מאסר על תנאי - בהתאם לקביעת השופט - וקנס בסך 180 אלף שקלים.

בכתב האישום שהוגש היום נגד משה כחלון, ושבו הוא צפוי להודות במסגרת הסדר הטיעון, נטען כי בזמן שכיהן כיו״ר דירקטוריון יונט קרדיט נחשף לאי סדרים חמורים בסניף נצרת של החברה, ובהם צ׳קים חסרים במיליוני שקלים, עסקאות ניכיון החשודות כפיקטיביות וחשד להוצאת כספים במרמה אך למרות זאת נמנע מלדווח על המידע למשקיעים ולציבור במסגרת הדוחות הכספיים והדיווחים המיידיים של החברה.

לפי האישום, כבר בינואר 2022 עודכן כחלון על חוסר של כ-10 מיליון שקלים בסניף, הכולל שני צ׳קים חסרים בסך 5 מיליון שקלים, וכן על טענות קשות בנוגע להתנהלות בסניף נצרת.

בהמשך, כך נטען, כחלון אף הבהיר בפני קצין הציות של החברה כי סניף נצרת מהווה את “הסיכון המרכזי והמיידי” של החברה הציבורית. למרות זאת, כאשר עלתה האפשרות לעדכן את הדירקטוריון, נטען כי כחלון הנחה “לא למהר” עם הדיווח ולפעול בזהירות, והשניים דנו באופן ובעיתוי שבו יוצגו הדברים לדירקטוריון. 

לפי כתב האישום, גם לאחר מכן השתתף כחלון באישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2021 ולרבעון הראשון של 2022, מבלי שהמידע על החוסרים ואי הסדרים נכלל בהם, חרף העובדה שמדובר במידע מהותי למשקיעים. רק בסוף מאי 2022, במהלך ישיבת דירקטוריון, נחשפו ממדי הפרשה המלאים כאשר קצין הציות דיווח על חוסרים של כ-22 מיליון שקלים בסניף נצרת, מהם כ-10 מיליון שקלים שלא ניתן לגבות. בעקבות הדברים חזרו בהם רואי החשבון המבקרים מאישור הדוחות הכספיים, והחברה מינתה בודק חיצוני לבחינת הפרשה. ימים לאחר מכן התפטר כחלון מתפקידו בשל “החשיפה הכספית שהתגלתה”, כלשון דיווח החברה. 

בנוסף, הוסכם כי תוטל עליו מגבלה לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית או בחברת אג”ח פרטית למשך 18 חודשים ממועד גזר הדין.

מצגי שווא ועסקה סיבובית

במסגרת הפרשה, פרקליטות המדינה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד צחי אזר, שלמה אייזיק, שי פנסו, החברות שבבעלותם יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ ויונט הפרטית, וכן נגד מעורבים נוספים. 

על פי כתב האישום, שהוגשו על ידי עוה"ד יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הפרשה המרכזית עוסקת בעסקת הקצאה שבוצעה בשנת 2020, במסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקלים, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים.

על פי הנטען, הציגו בעלי השליטה, היועצים וקצין הציות של החברה, מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית לפיהם מקור המימון של העסקה הם מקורות חיצוניים שקשורים לבעלי השליטה. בפועל, בעלי השליטה יחד עם יתר המעורבים, תכננו והוציאו לפועל עסקה סיבובית שלפיה מקור המימון של רכישת המניות הוא כספי החברה הציבורית עצמה, וכך קיבלו לידיהם במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים.

בעקבות חשיפת הפרשות הושעה המסחר במניית החברה, המניה נגרעה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה הורד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020–2022.

בנוסף, מיוחסות לצחי אזר משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ־400 אלף שקלים.

כאמור, במקביל, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית יונט קרדיט בין יוני 2021 ליוני 2022. על פי כתב האישום, לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת, לא פעל כחלון להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך.