אחרי שנתפס נוהג כשהוא שיכור, מבלי שהוציא רישיון נהיגה מעולם ותוך הפרת פסילות קודמות, ניסה שי יוסופוב לשכנע את בית המשפט המחוזי לשחררו לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני. אלא שהשופט רון סולקין דחה את הערר בנחרצות, תיאר אותו כ"פצצה מתקתקת" וקבע כי אין מנוס מהמשך מעצרו עד תום ההליכים כדי להגן על ציבור משתמשי הדרך.
יוסופוב, שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון שמעולם לא הוציא, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בזמן פסילה, הגיש ערר על החלטת בית המשפט לתעבורה להותירו במעצר עד תום ההליכים. לפי כתב האישום, בלילה שבין 12 ל-13 במרץ השנה נהג הנאשם בנתניה ברכב פרטי, כשבבדיקת נשיפה נמצא כי ריכוז האלכוהול בגופו עמד על 367 מק"ג לליטר אוויר נשוף - כמות הגבוהה מהמותר בחוק. בנוסף נטען כי חרף פסילות קודמות שהוטלו עליו, הוא שב ועלה על ההגה.
במסגרת הדיון טענה התביעה כי מסוכנותו של העורר נלמדת לא רק מהאירוע הנוכחי, אלא גם מעברו התעבורתי המכביד. המדינה הדגישה כי לחובתו שמונה הרשעות תעבורתיות קודמות, הרשעות בגין הפרת הוראה חוקית וכן מקרים חוזרים שבהם הפר תנאי שחרור. עוד הפנתה לתסקיר שירות המבחן, שקבע כי קיים סיכון ממשי להישנות עבירות דומות ולא המליץ על שחרורו, גם לא בפיקוח אלקטרוני.
התביעה ציינה עוד כי המפקחים שהוצעו אינם מודעים במלואם לדפוסי התנהלותו, ואף אביו הועמד בעבר לדין בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
מנגד טען סנגורו של יוסופוב כי מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הוא "חריג שבחריגים", וכי ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתמנע ממנו לנהוג. ההגנה ביקשה לאפשר את שילובו בהליך טיפולי בבית משפט קהילתי, וטענה כי בית משפט קמא שגה כשלא שמע את הערבים שהוצעו. עוד נטען כי לא הוצגו די ראיות לכאורה לעבירת הנהיגה בזמן פסילה, ולכן יש לראות את חומרת התיק באור מתון יותר.
השופט רון סולקין דחה את הטענות וקבע כי גם אם תונח בצד שאלת הראיות לעבירת הנהיגה בזמן פסילה, הרי שהעבירות האחרות והעבר המצטבר מצביעים על מסוכנות חריגה. בהחלטתו כתב כי "מדובר במי שנשקף מצדו סיכון מוחשי וקונקרטי לציבור המשתמשים בדרך, בעצימות גבוהה ביותר", והוסיף כי עברו "מצייר תמונה חמורה - חריגה גם בנוף הנאשמים העוברים עבירות מסוג זה".
השופט הטיל ספק בהסבר שמסר העורר בנוגע לנסיבות שהובילו אותו לנהיגה, וציין כי גם אם היה במצוקה, "בעבור עוברי הדרך, העלולים להיפגע מרכבו של העורר, לא תהיה משמעות כלשהי לשאלה מה הסיבה שבגינה החל בנסיעתו".
בהחלטה מתח השופט ביקורת חריפה גם על חלופת המעצר שהוצעה. לאחר ששמע את הוריו ובת זוגו של העורר, קבע כי אינם מסוגלים להציב לו גבולות אפקטיביים. הוא כתב כי "טוב היה לו לא הייתה ההגנה כלל מציעה ערבים אלה", וציין כי ניסיונות פיקוח קודמים מצד הוריו כשלו פעם אחר פעם.
על אביו כתב כי חרף רצונו הטוב, לא התרשם שביכולתו לרסן את בנו, בעוד שבת הזוג, לדבריו, אינה מצויה עמו בקשר יציב דיו כדי לשמש גורם מפקח אפקטיבי.
בסיום קבע השופט כי חרף ההלכה שלפיה מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו דרך המלך, במקרה זה אין חלופה שתגן על הציבור. "מדובר במי שהוא בבחינת 'פצצה מתקתקת'", כתב, והוסיף כי "האפשרות היחידה שיהיה בה כדי להבטיח את שלום הציבור היא המשך החזקתו מאחורי סורג ובריח". בהתאם לכך נדחה הערר, ויוסופוב יישאר במעצר עד תום ההליכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו