בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה היום (ראשון) על מעצרו של קצין חיל האוויר שהואשם בפרשת פולימרקט, באיזוק אלקטרוני.
המדינה ביקשה לעצור את הקצין עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, וציינה שהמסכת העובדתית המפורטת בכתב האישום מלמדת על חומרת המעשים, על התעוזה. לפי הבקשה, הפרשה מעידה כשלעצמה על קיומו של יסוד סביר לחשש לסיכון בטחון האדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.
המשיבה ציינה שהמשיב הפר "באופן בוטה" את האמון ואת החובות הסודיות הבסיסיות החלות עליו במסגרת תפקידו בחיל האוויר (כקצין בדרגת רב-סרן במילואים). לפי הבקשה, הוא לימד על עצמו שהוא מוכן "למכור" ידיעות ביטחוניות סודיות תמורת רווח כספי, אף במחיר של סיכון טייסי חיל האוויר, סיכון לפעילות מבצעית בעלת חשיבות עליונה וסיכון ממשי לביטחון.
מנגד, הקצין סמך ידיו על תסקיר שירות המבחן שהמליץ לשחרורו למעצר בית וללא איזוק אלקטרוני. הוא טען שהוא לא הבין בזמן אמת את חומרת המעשים, וכי כבר בשלב החקירה הוא הביעה חרטה מלאה וכנה. לטענת הקצין, "כל חיל האוויר עוסק בהימורים".
השופט מאור ציין שכתב האישום מציג תמונה עגומה של קריסה ערכית ומוסרית, של הסרת עכבות ושל אבדן ערכים, והכל תמורת בצע כסף: "אין מדובר ב'סיפור של הימורים' בלבד, אלא במסכת חמורה של מעשים פסולים שנעשו מתוך רדיפה אחר ריגוש ותאוות רווח כספי, תוך התעלמות מוחלטת מהשלכותיהם, ומהנורמות הערכיות והמוסריות הבסיסיות ביותר. הכישלון הוא עמוק, השבר גדול, ועוצמתם מתחדדת נוכח העובדה שהמדובר בקצין בחיל האוויר, שותף סוד, שלא היסס למסור ידיעות סודיות לאחר, תוך התעלמות מסיכון חיילי צה"ל והפגיעה בביטחון המדינה
בית המשפט הדגיש שאינו נדרש במסגרת ההחלטה לטענות המשיב כי "כך עושה כל חיל האוויר" ו"כולם מהמרים", ואלו טענות "השמורות למקום אחר ולעת אחרת בהליך המשפטי". עם זאת, צוין ש"ללא קשר, הדברים מצדיקים בחינה של הגורמים הבכירים ביותר, ושמא גם, אם הם נכונים אפילו בחלקם, התבוננות פנימית עמוקה בחיל האוויר".
בית המשפט הבהיר שהחלטת המעצר עד לתום ההליכים אינה עוסקת בחומרת המעשים, אלא מתייחסת אך ורק למסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב, וממילא אין המדובר במקדמה על חשבון העונש.
עוד הוסיף השופט מאור שהתרשם באופן ישיר מהקצין: "מתחושת הבושה של המשיב, מהקשיים אותם הוא חווה לאור המעצר שגדע את מסלול חייו, ואת תחושת האובדן האישי בשל המעצר, דבר שמציב לפניו גבול מרתיע וברור. התרשמתי מאדם שהתנהל באופן נורמטיבי, שנסיבות המעצר והמעצר עצמו, בתנאים לא פשוטים, גרמו לשבר בעולמו הפנימי והחיצוני, ורצונו לחלופת מעצר אינו בבחינת מן השפה אל החוץ, אלא בשל המורא מהסנקציה שתוטל עליו אם יפר את האמון שניתן בו. דווקא התרכזותו באובדן ובצרכיו מצביעה על אותו גבול מוחשי, ברור ומרתיע שהושם בפניו", ובנסיבות אלה הורה על מעצרו באיזוק אלקטרוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו