היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום (ראשון) את תגובתה לעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד ובה קבעה כי ההחלטה למנותו "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט" ודינה - להתבטל.
במוקד תגובתה עומדת פרשת הפעלתו של הקטין אורי אלמקייס על ידי אוגדה 210, בתקופה שבה פיקד עליה גופמן - פרשה שלדבריה מטילה "צל כבד" על טוהר המידות של המועמד לתפקיד הביטחוני הרגיש במדינה.
עוד באותו נושא:
"מכתב חסוי" מראש מהמוסד היוצא
במסגרת תגובתה נחשף כי לקראת הגשת עמדתה התקבל בייעוץ המשפטי לממשלה "מכתב חסוי" מראש המוסד היוצא, דדי ברנע, שנועד להיות מועבר לעיון לשופטי בג"ץ בדלתיים סגורות. מדובר לשיטתה במסמך "מהותי" הנוגע לייחודיות הארגון ולשאלת בחינת טוהר המידות הנדרשת ממי שעומד בראש המוסד.
היועמ"שית מתארת את תמונה חריגה וחמורה של השתלשלות אירועים סביב פרשת אורי אלמקייס, אזרח ישראלי שהיה קטין והופעל על ידי האוגדה שעליה פיקד גופמן. היועמ"שית טוענת כי אלמקייס הופעל "שלא דרך גופי המודיעין המוסמכים לכך", כאשר גופמן היה מודע להפעלה ואף אישר אותה, למרות שלא הייתה לו סמכות לעשות כן ללא האישורים הנדרשים. עוד צוין כי גופמן הוא זה שהנחה "לעשות שימוש בגורמים הפעילים ברשתות החברתיות לצורכי איסוף מידע והשפעה".
היועמ"שית מדגישה כי מעבר לעצם ההפעלה, מוקד הביקורת נוגע גם להתנהלות האוגדה לאחר מעצרו של אלמקייס במאי 2022. לפי התגובה, עלו סימני שאלה כבדים סביב הבדיקה שנערכה בצה"ל טרם המעצר בשאלה האם אלמקייס הופעל בידי אוגדה 210, וכן סביב אי הדיווח מצד האוגדה לגורמים החוקרים לאחר המעצר כי אלמקייס הופעל מטעמה.
ביקורת נוספת נוגעת לאופן שבו בחנה הוועדה את התנהלות גופמן לאחר מעצרו של אלמקייס. לפי היועמ"שית, הוועדה ביססה חלק ממסקנותיה על חומרים "שכלל לא היו בפניה", ומנגד נמנעה מלבצע בירורים מתבקשים עם גורמים רלוונטיים. כך למשל, נטען כי הוועדה לא שאלה ישירות את ראש מחב"ם לשעבר על טענתו של גופמן כי נאמר לו שלא ליצור קשר עם אלמקייס לאחר המעצר, ולא ביררה כראוי מדוע במשך חודשים לא נמסר לגורמי האכיפה שאלמקייס הופעל על ידי האוגדה.
לפי עמדת היועמ"שית, מכלול החומר מצביע על כך שהאוגדה "הפעילה את הקטין בדרך לא מקובלת", תוך עקיפת הגורמים המוסמכים, ולאחר מעצרו "הלכה למעשה התנכרה לו". בתגובה מצוין כי גופמן היה מודע להפעלה, וכי יו״ר הוועדה אף הטיל ספק בכך שלא ידע על המעצר סמוך לאחר התרחשותו. למרות זאת, נטען, האוגדה לא פעלה להעביר לגורמים החוקרים את מלוא המידע הרלוונטי.
היועמ"שית מותחת ביקורת חריפה גם על הליך עבודתה של הוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס. לדבריה, נפלו "פגמים מהותיים" הן בהליך, הן בתשתית העובדתית שעליה התבססה דעת הרוב בוועדה והן במסקנות עצמן. בין היתר נטען כי שלושת חברי הרוב חתמו על חוות דעתם עוד לפני שנכתבה חוות דעת המיעוט של גרוניס אשר נחשפה ב"היום" לראשונה; כי שניים מחברי הוועדה כלל לא נחשפו באותו שלב למסמכים סודיים משמעותיים; וכי ההחלטה המאוחרת שלהם להישאר בעמדתם לא לוותה בנימוק כלשהו.
בסיכום תגובתה קובעת היועמ"שית כי "פרשת הפעלת אלמקייס מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן וממילא על מינויו לתפקיד ראש המוסד", וכי ההחלטה למנותו "אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית ודינה להתבטל". לצד זאת הודגש כי אין באמור כדי להפחית מתרומתו הצבאית של גופמן או מגבורתו באירועי 7 באוקטובר - אולם, לדבריה, השאלה המשפטית שניצבת כעת בפני בג"ץ היא האם המעשים המתוארים פוסלים את מינויו לתפקיד ראש המוסד, ולעמדתה "התשובה לכך היא בחיוב".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר על פניית גלי בהרב מיארה לבג"צ לשלול את מינוי רומן גופמן לראש המוסד: "גלי, בטהרן מוחאים לך כפיים. הם לא היו יכולים לחלום על בעלת ברית טובה ממך. בזמן שגיבור ישראל רומן גופמן נלחם באויב, גלי נלחמת במדינת ישראל ומסכנת את ביטחונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו