היועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו"ד מיכל צוק, פנתה הערב (שלישי) לצדדים בתיקי רה"מ בנימין נתניהו והזמינה אותם לקיום מגעים בין הצדדים לטובת הגעה להסכמות. בבית הנשיא סבורים כי לפני הכרעה דרמטית של "כן" או "לא" לבקשת החנינה, נכון למצות תחילה אפשרות להביא את הצדדים לידי הסדר טיעון מחוץ לכותלי בית המשפט.
הרצוג ממתין עם ההחלטה בבקשת החנינה של נתניהו: "למצות מהלך להסדר"
הליך זה נועד לבחון אפשרות לקידום הבנות והסכמות, והוא מהווה שלב מקדים בלבד בטרם יקיים הנשיא דיון בבקשת החנינה עצמה. הצדדים התבקשו להגיע בהקדם, בלב חפץ ובכוונה טובה וראויה. לצדדים הובהר כי אין בהיענות להזמנה הסכמה או אישור מטעמם לכל דבר ועניין המצוי במחלוקת ביניהם בבית המשפט.
המכתב המלא של הרצוג
"נשיא המדינה, לאחר ששמע עמי, סבור כי בטרם תישקל הפעלת סמכותו בכל הקשור לבקשה שהוגשה בעניינו של ראש הממשלה, יש למצות את האפשרות לקיום מגעים בין הצדדים לטובת הגעה להסכמות.
"דומה כי אין חולק על ערכו של קיום שיח מאחה שסופו בהסדר. פרוצדורה זו ראויה ויעילה גם בעיני בתי המשפט, קל וחומר בעניינים אשר בליבת הוויכוח הציבורי בישראל. הנשיא אף גילה לא אחת דעתו בשבחו של שיח מוכוון הסכמות בין הצדדים. משכך, הנכם מוזמנים להגיע בהקדם למשכן הנשיא לקביעת התהליך הנדרש לקיומן של שיחות אלו, בלב חפץ ובכוונה טובה וראויה, כשכל צד נכנס לחדר חופשי מהתחייבות ומתנאים.
"יובהר, כי אין בהיענות להזמנה זו והשתתפות בתהליך משום הסכמה או אישור מטעמכם לכל דבר ועניין המצוי במחלוקת, כפי שאין בכך כדי לגרוע מטענותיכם בהליך התלוי ועומד בבית המשפט. נודה לקבל עמדתכם עד לתאריך ה-3 למאי, 2026".
לא צפוי להעניק חנינה
ביום ראשון האחרון דווח ב"ניו יורק טיימס" כי הרצוג אכן "צפוי לפנות בימים הקרובים לפרקליטות ולעורכי דינו של נתניהו כדי להגיע למגעים בין הצדדים". יחד עם זאת, דווח מפי גורמים ישראלים בכירים המעורים בנושא כי הנשיא אינו צפוי להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו בשלב זה, ובוחן קידום הליך גישור שיוביל לעסקת טיעון.
לפי הדיווח, הרצוג סבור כי קיימות חלופות מעבר לאפשרות של מתן חנינה או דחייתה, וכי תפקידו המרכזי הוא לפעול לאחדות. בהתאם לכך, הוא מעדיף לנסות לקדם פתרון באמצעות משא ומתן בין הצדדים, במקום להכריע כעת בבקשה שהגיש נתניהו.
רגישות ציבורית
הרצוג מודע לרגישות הציבורית והפוליטית של הסוגיה, במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת והבחירות הצפויות בעוד כחצי שנה, כך על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס". גורמים המעורים בפרטים ציינו כי כל החלטה - מתן חנינה או דחייתה - צפויה להשפיע על המערכת הפוליטית ועל השיח הציבורי.
כזכור, הכלל המקובל בישראל הוא כי חנינה ניתנת לאחר הרשעה, ובמשרד המשפטים הבהירו לאחרונה כי אין בסיס למתן חנינה מוקדמת, אלא אם הנאשם מודה באשמה או נושא באחריות בדרך אחרת. עם זאת, צוין כי שיקולים רחבים יותר, ובהם השלכות ציבוריות וביטחוניות, אינם בסמכות הגורמים המשפטיים בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו