"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רק בת"א: חדר האשפה הפך לדירה במשך 50 שנה עד שביהמ"ש התערב
חדר האשפה בבניין המשותף הפך למקום מגורים, חצר הבניין התמלאה ציוד, ורכב ישן שימש כמחסן • כעת, לפי פסיקה של בית משפט השלום הוחלט כי יש לפנות את הדייר, שהינו למעלה מגיל 80, מהשטחים המשותפים
רחוב פרישמן בתל אביב. צילום: יהושע יוסף

רק בת"א: חדר האשפה הפך לדירה במשך 50 שנה עד שביהמ"ש התערב

חדר האשפה בבניין המשותף הפך למקום מגורים, חצר הבניין התמלאה ציוד, ורכב ישן שימש כמחסן • כעת, לפי פסיקה של בית משפט השלום הוחלט כי יש לפנות את הדייר, שהינו למעלה מגיל 80, מהשטחים המשותפים

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בלב תל אביב, ברחוב פרישמן המבוקש, התנהלה במשך עשרות שנים מציאות כמעט בלתי נתפסת: חדר אשפה בבניין משותף הפך למקום מגורים, חצר הבניין התמלאה ציוד, ורכב ישן שימש כמחסן. כעת, לפי פסיקה של בית משפט השלום הוחלט כי יש לפנות את הדייר, שהינו למעלה מגיל 80, מהשטחים המשותפים.

הפעם זה לא איראן%3A קומה קרסה בבניין בתל אביב

את התביעה הגישה נציגות הבית המשותף, שביקשה לסלק את ידו של הנתבע מהרכוש המשותף. לטענתה, הנתבע עשה במשך שנים שימוש בלעדי בשטחים השייכים לכלל הדיירים, ובהם המבנה שיועד לחדר אשפה, החצר, אזורי מעבר ומקומות נוספים בבניין. עוד נטען כי חיבר את המקום לתשתיות והפך אותו ל"דירת מגורים".

הנתבע טען מנגד כי הוא מתגורר בבניין עשרות שנים, מחזיק בזכויות של דייר מוגן בחלק מהנכס, ועושה שימוש בשטחים הללו מכוח הסכמים ישנים שנחתמו בעבר עם בעלי דירות בבניין. הוא אף טען כי השימוש במבנה שבחצר נמשך קרוב ל-50 שנה ולכן לא ניתן עוד לדרוש את פינויו.

ביהמ"ש: אין התיישנות במקרה כזה

השופט גיא פורר דחה את טענות ההגנה המרכזיות וקבע כי נציגות הבית המשותף מוסמכת להגיש את התביעה. עוד נקבע כי אין התיישנות במקרה זה, וכי בעלי הדירות רשאים לפעול לשמירה על זכויותיהם ברכוש המשותף גם בחלוף שנים רבות.

רחוב פרישמן, תל אביב. חדר האשפה הפך למקום מגורים, צילום: .

בפסק הדין תיאר השופט כי הנתבע אינו מכחיש את עצם השימושים. נקבע שהוא עושה שימוש במבנה שבחצר, מחזיק רכב שאינו נוסע שנים רבות ומשמש כמחסן, ומשתמש בחצר כולה לאחסנת ציוד. השופט קבע כי מדובר בשימושים "ייחודיים ואסורים", המונעים מדיירים אחרים להשתמש ברכוש המשותף.

לגבי חדר האשפה שהפך למקום מגורים, קבע בית המשפט כי גם אם לא היה מדובר במבנה שיועד לפחי אשפה, עצם השימוש בו למגורים מונע כל שימוש של יתר הדיירים ואינו יכול להיחשב שימוש רגיל וסביר. עוד צוין כי הנתבע כבר הורשע בעבר בהליך פלילי בגין שימוש אסור ללא היתר במבנה זה.

בסופו של דבר הורה בית המשפט לנתבע לפנות את השטחים המשותפים שסומנו, ולהוציא מהם כל אדם או חפץ השייכים לו. עם זאת, בהתחשב בגילו, בכך שהוא מחזיק בזכויות דיירות מוגנת ביחידה אחרת שנשרפה, ובעובדה שהוא מתגורר שנים רבות במבנה שבחצר, נקבע כי צו הפינוי ביחס למבנה המגורים ייכנס לתוקף רק בסוף חודש נובמבר השנה. יתר השטחים יפונו מוקדם יותר, עד סוף יוני השנה.

השופט גם דחה חלק מדרישות הנציגות, ובהן הדרישה להורות על הריסת בנייה ולנתק חיבורים לתשתיות, לאחר שקבע כי לא הובאו די ראיות לכך. בשל נסיבות חייו של הנתבע וגילו המתקדם, לא נפסקו הוצאות משפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...