בעקבות הפרסום ב"היום" על המחלוקת בין פרקליט המדינה עמית אייסמן, לבין הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל איתי אופיר, בפרשות הברחת הסחורות לעזה, פנו היום (ראשון) סנגורי שלושה נאשמים בפרשות ההברחות ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה ולאייסמן, בדרישה למחוק מכתבי האישום את עבירת סיוע לאויב בשעת מלחמה.
מדובר באחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין, שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימום של מאסר עולם, ואף מיתה. המחלוקת בין אייסמן לבין תא"ל אופיר נסב סביב השאלה על אלו סעיפי אישום להגיש את הנאשמים לבית המשפט, כשתא"ל אופיר בחר לייחס למעורבים בבית הדין הצבאי עבירה קלה יותר.
במכתב שנשלח באמצעות עורכי הדין שרון נהרי ואביגדור פלדמן, נטען כי ייחוס העבירה החמורה אינו עומד בסטנדרטים המשפטיים הנדרשים, וכי מדובר בהחמרה בלתי מוצדקת ביחס למקרים דומים. לדבריהם, קיים פער מהותי באופן שבו טופלו נאשמים שונים בפרשות ההברחות.
כפי שפורסם ב"היום", הסנגורים מציינים כי במקרים אחרים של הברחות לרצועה, לרבות כאלה שבוצעו על ידי קציני צה"ל בחרה המערכת הצבאית לייחס עבירות קלות יותר בלבד. במכתב נכתב: "הגיעו לידינו שני כתבי אישום אשר הוגשו לבתי דין צבאיים בהם הואשמו קציני צה"ל בפרשות של הברחות מוצרים, בעיקר סיגריות, אך גם טלפונים ניידים לרצועת עזה, בשיטתיות ותוך ניצול נתיבים ונקודות תורפה אשר שימשו לפעילות צבאית לגיטימית אך לא הואשמו בעבירה של סיוע לאויב בעת מלחמה".
עוד נטען במכתב, כי הדבר מלמד שהעבירה החמורה אינה מתאימה לנסיבות: "מערכת האכיפה הצבאית קיבלה למעשה את טענתנו, שאף התקבלה על ידי שני בתי משפט מחוזיים ושני שופטים עליונים, כי העבירה של סיוע לאויב אינה מתאימה למסכת העובדות המפורטות בכתב האישום. אין להעלות על הדעת, שמערכת השיפוט הצבאית תקל בנאשמים ממערכת השיפוט האזרחי".
"בדרך כלל היפוכו של דבר - המערכת הצבאית רואה בחומרה יתירה אנשי צבא אשר ניצלו את מעמדם ותפקידם כדי לבצע עבירות העושות שימוש במידע ובאמצעים אותם ביצעו במסגרת שירותם הצבאי", נכתב.
במכתב נטען כי הכללת העבירות הביטחוניות בכתבי האישום נועדה להציג תמונה מחמירה יתר על המידה. עוד נכתב כי היה מקום "לעקור מכתב האישום את כל סעיפי פרק ביטחון המדינה שנועדו לנפח את כתבי האישום ולהציג את הנאשמים, שחלקם שירתו את כוחות הביטחון שנים רבות במסירות נפש, כבוגדים".
כזכור, ב"היום" פורסם כי בפרשות ההברחות לעזה קיימים פערים בין נאשמים שונים. בעוד שחלק מהנאשמים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי במסגרת הליך פלילי בבית משפט אזרחי ויוחסה להם עבירה של סיוע לאויב בשעת מלחמה, הנאשמים שהוגשו נגדם כתבי אישום בבית הדין הצבאי הועמדו לדין בעבירה קלה יותר.
עוד פורסם, כי הפערים אינם מקריים, אלא נובעים ממחלוקת בין פרקליט המדינה עמית אייסמן לבין הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל איתי אופיר, בשאלת סיווג העבירות - מחלוקת שיש לה השלכה ישירה על חומרת האישומים ועל אופן בירורם.
עוד מעלים הסנגורים טענה עקרונית באשר לזהות מקבל ההחלטה, ומדגישים כי "תוצאה כה חמורה של אישום בעבירת בגידה מצדיקה החלטה של בעל הסמכות עצמה ולא החלטה של משנה ליועצת המשפטית לממשלה".
בסיום דורשים הסנגורים של הנאשמים למחוק את העבירות הביטחוניות, תוך שהם מבקשים לקיים פגישה עם הגורמים הבכירים לצורך הצגת טענותיהם המלאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו