הפרחים ליועמ"שית: הדיון שהזניק לבן גביר את הקמפיין

יותר מעשר שעות הקדיש היום (רביעי) בית המשפט העליון לדיון בעתירות הקוראות לפטר את השר איתמר בן גביר, שלעמדתן הצטרפה לא אחרת מהיועצת המשפטית לממשלה. מי שפעם אחר פעם בוחרת בעמדה הקיצונית ביותר אל מול מי שהיא אמורה לייעץ להם, שוב קיבלה ביקורת קשה על התנהלותה. ולא, זה לא היה על ידי הממשלה שכבר החליטה לפטרה.

לא בפעם הראשונה, בית המשפט העליון דוחה את עמדת היועצת המשפטית, ויותר מרומז לה כי היתה יכולה לפתור את הבעיות "בתוך הבית". ופעם אחר פעם באי־כוחה מתייצבים בפני השופטים ולא מתביישים לנסות לכתוב מחדש את חוקי המשחק.

היה ניתן לקיים כאן דיון משפטי מפולפל על שלל הטענות שהופנו כלפי המשנה ליועצת, אך נתייחס לאלו שגם העם יכול להבין מהן בקלות את גודל האבסורד. אחת היא של השופט שטיין שאמר לנציגת היועמ"שית את המובן מאליו: "הדחת שר על ידי בית משפט הוא צעד קיצוני ביותר שלא קיים בעולם ויש להימנע ממנו כל אימת שאפשר". ואילו השופטת וילנר נזפה: "שר לא יכול שתהיה לו עמדה פוליטית? למה לקחת אותנו לקצה? תתרכזי בדברים שגבירתי חושבת שהם זועקים שמצדיקים הפעלת כזו סמכות". הרשימה שהוצגה לאחר מכן, ספוילר, היתה בלתי מספקת.

הטעם הטוב שאיננו

עם זאת, העתירות שדינן היה שלא להתקבל כלל בבית המשפט עשו שירות טוב לשניים: העם היושב בציון, ובפרט לאיתמר בן גביר. הראשונים שהצליחו לעקוב אחר הדיון המייגע, שכבר בתחילתו ניתן היה לנחש מה סופו - גילו שמי שהפכה עצמה לשומרת הסף שלהם עושה את התפקיד באופן בלתי מספק, כשהיא מטריחה את בית המשפט לדיונים בעתירות חסרות סיכוי - במקום לפעול בשקט אל מול השרים והממשלה ולהשיג תוצאות.

כבר במחצית הדרך ביקשו השופטים מנציגתה של בהרב־מיארה לחזור למתווה ההסכמות ומינו עצמם למשגיחי הכשרות כדי לרצות אותה. היא סירבה. הסוף, כאמור, ידוע.

בין טענות לגבולות חופש הביטוי מצד עו"ד פטר שייצג את בן גביר לבין טענות השופטים על התבטאויות בעייתיות של השר במסגרת ציוצים ברשת עובר קו מחבר אחד: הטעם הטוב או שאינו. מה שאפשר היה לדון בו בפאנל באוניברסיטה נידון אתמול בערכאה המשפטית המכובדת ביותר והוזיל את כבודם של כל הנוגעים בדבר.

ולסיום, איך אפשר שלא לעסוק בתוצאות הישירות של קיום הדיון בבג"ץ, הלא הן תרומה חוקית של מנדטים לטובת הקמפיין של עוצמה יהודית בבחירות המתקרבות.

לא פלא ששרים ממפלגת הליכוד אצו־רצו לחבק את איתמר כדי לא להותיר אותו לבד עם כל הטוב הזה ולאותת לציבור הבוחרים שגם הם יכולים ליהנות מפירות התביעה שדינה להידחות.

שופטי ישראל כנראה לא מסתובבים באזורי החיוג של מצביעי בן גביר. אם היו יוצאים לרגע מההיכל - היו מגלים שעשר שעות הדיון שהקדישו לבן גביר שווים לו לפחות כמו מאה תשדירי תעמולה בעולם שלפני האינטרנט.