בג"ץ המשתמטים: נציגת היועמ"שית - "החלטות בג"ץ לא מתקיימות ולכן יש צורך בצווים"

בית המשפט העליון יקיים היום (ראשון) דיון דרמטי בשאלה האם ממשלת ישראל מבזה את בית המשפט. הדיון מתקיים על רקע אי קיום פסק הדין של בג"ץ מנובמבר 2025, שקבע כי יש לאכוף את חובת הגיוס על תלמידי ישיבות ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית לשם כך.

הדיון יתקיים בפני חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא סולברג, לאחר שהתנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. במסגרת הבקשה נטען כי חרף ההוראה המפורשת, הממשלה לא פעלה עד למועד הנדרש ולו במעט ליישום פסק הדין.

גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה במסגרת ההליך תגובה בה טענה כי הממשלה מבזה את בית המשפט ומפרה את פסק הדין וכי לא ננקטה "אף ראשית פעולה" ליישומו.

איילת השחר סיידוף מארגון "אימהות בחזית" פנתה לשופטים במהלך הדיון: "בית-המשפט פה גורר רגליים. אנחנו אימהות ללוחמים, למשרתים, מאסנו. 914 יום ללחימה. מאסנו בגרירת הרגליים. מאסנו בתשובות של צה"ל. לנו יש מחירים. כשאתם נותנים להם עוד זמן להגיב זה אומר שהבנים שלנו נשחקים, נפצעים, אין להם את הזכות לחיים תקינים במדינת ישראל איפה נשמע דבר כזה בעולם שיש אמה שנדונה לחיים של חרדה ואמא אחת לחיים טובים, לשולחן שבת ולנכדים?

"איפה זה נשמע? היינו כאן מבג"ץ רסלר ב-86' דרך בג"ץ רובינשטיין, חוק טל, עד 2023. אנחנו עולות לכאן פעם אחר פעם אחר פעם ודורשות צדק. שוויון זה לא עניין פוליטי, שוויון זה עניין חוקתי. ואין סיבה בעולם לרמוס את זכויות המשרתים. מי שמבזה את זכויות המשרתים במשך שלוש שנים כבודו, זה גם אתם".

בהמשך הדיון, אמרה השופטת יעל וילנר לנציגת היועמ"שית, עו"ד נטע אורן: "אמרתם שהאכיפה כלפי חילונים וכלי חרדים משתמטים היא שוויונית. אבל הנתונים מראים אחרת, זה לא להאמין. איפה השוויון? זה פערים אדירים. השאלה היא לא למה נוקטים בפעולות, אלא ללמה כן נוקטים בכל האמצעים נגד מי שהוא לא חרדי? יש פערים של עשרות אחוזים!".

עו"ד אורן אמרה במהלך הדיון: "בעולם אחר אפשר היה להסתפק בפסק דין עם הוראה כללית ולצפות שכל משרד ממשלתי וכל שר וגורמי המדינה והמקצוע יממשו את פסק הדין. אבל זה לא קורה ופסק הדין לא מיושם ולכן בלעדי צווים קונקרטיים שיורו לכל שר ולכל דרג מקצועי מה נדרש ממנו, הדברים לא מיושמים ואין מנוס". היא הוסיפה כי "לא מבוצעות פעולות אכיפה יזומות באזורים שיש בהם אוכלוסייה גדולה של חרדים. זה מטריד מאוד".

תת אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל עדכן את השופטים בנתונים עדכניים על גיוס חרדים. "כמות המתגייסים בשלוש השנים האחרונות עולה. לפני המלחמה סיימנו את שנתוני הגיוס של 2022 על כ-1800.

"בין 2019-2022 זה עמד על ממוצע של 1700 מתגייסים. בשנת 2023 לא הייתה העברה סדורה ממשרד החינוך, אז עשינו רק הערכה. את שנת 2024 (מיולי 2024 עד יוני 2025) סיימנו ודיווחנו עם 2812 מתגייסים. ואנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של שנת הגיוס 2025 (התחילה יוני 2025 ותגמר ביוני 2026) ממש בעוד שלושה חודשים. גם היום יש גיוס ויש גם הפגנות בעניין הזה. בשנה הזאת כרגע עד דצמבר הגענו ל-1866 מתגייסים. מדובר בנתונים למחצית השנה".

עו״ד שרגא התפרץ לדבריו של טייב ואמר: "אתם מטעים את השופטים, ומגישים תצהירי שקר". השופט סולברג עצר אותו ואמר: "אנחנו לא נוכל להמשיך ככה עם ההתפרצויות".

בתחילת המבצע הנוכחי, "שאגת הארי", הנחה צה"ל להפסיק את מעצרי העריקים החרדים. זאת, למרות חובת האכיפה הקבועה בחוק ולמרות עמדת בג"ץ, שלפיה יש להפעיל את כלל אמצעי האכיפה, ובהם גם מעצרים, לצורך יישום החוק.

במהלך החודש האחרון לא בוצעו מעצרים של עריקים מהמגזר החרדי, למעט כמה עריקים שהסגירו את עצמם, לאחר שסברו כי יקבלו פטור אם יתייצבו מיוזמתם. כמו כן, פורסמו דברים שאמר הרמטכ"ל, אייל זמיר בדיוני הקבינט.

לפי הדיווח של חדשות 13, זמיר הזהיר את ראש הממשלה והשרים כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו" והבהיר כי הוא "מרים 10 דגלים אדומים". עוד אמר כי הצבא זקוק באופן מיידי לחוק גיוס, חוק מילואים והארכת שירות חובה, והתריע כי "בעוד זמן לא רב צה"ל לא יהיה מוכן למשימותיו בשגרה - ומערך המילואים לא יחזיק מעמד".

גורם שהשתתף בדיון תהה על הפער בין הדרישה לקדם חוק גיוס לבין ההחלטה להימנע מהפעלת כלי האכיפה הקיימים. לדבריו, אף שמדובר בהשפעה מוגבלת, אכיפה בפועל - כולל סנקציות ומעצרים - כבר הוכיחה בעבר כי היא מביאה לעלייה מסוימת בהיקף המתגייסים.

בייעוץ המשפטי לממשלה לא הכירו את הוראת של הרמטכ"ל שפורסמה לראשונה ב"היום" לפיה בצה"ל לא נוקטים בצעדי אכיפה כלפי תלמידי ישיבות עריקים מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", וההוראה לא הייתה על דעתה של היועמ"שית.

העמדה של גורמים היא שדווקא עכשיו, כשלצה״ל צורך קונקרטי ומיידי בגיוס לוחמים בעקבות הלחימה בגזרות השונות, יש צורך בנקיטת צעדי אכיפה אפקטיביים שיביאו להגדלת השורות בין היתר, סנקציות כלכליות וכן גם מעצרים.