בית המשפט העליון קיים היום (ראשון) דיון דחוף בעתירה המבקשת לאשר מתווה להכנסת מתפללים לכותל ולהר הבית גם בתקופת המלחמה, זאת לאחר שבמוצאי שבת אישר בג"ץ מתווה מצומצם להפגנות. נכון לשעה זו, טרם התקבלה החלטה בעתירה.
במסגרת הדיון נמסר מפיקוד העורף כי סיור שנערך ברחבת הכותל כשבוע לאחר תחילת המבצע העלה כי בסמוך לרחבה קיימים שני מרחבים מוגנים בלבד, המסוגלים להכיל כמה עשרות אנשים כל אחד - ושניהם ממוקמים במשרדי הקרן למורשת הכותל, ולא ברחבה עצמה. המרחק בין מקום התפילה למרחב המוגן הקרוב עומד על כ-90 מטר. אפשרות השימוש במנהרות הכותל כמקלט נבדקה ונפסלה, לאחר שנמצא כי המנהרות אינן ממוגנות, וכי שהייה בהן בזמן מתקפת טילים עלולה לסכן חיים.
למרות המגבלות, הדגישה המדינה כי הגישה לכותל לא נחסמה לחלוטין. בשיתוף משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל מתאפשרת כניסתם של 50 מתפללים בכל עת לקשת וילסון, וכאשר יוצאים - נכנסים אחרים במקומם. לפי המדינה, מדי יום מגיעים לכותל מאות מתפללים.
בעקבות סיור נוסף שנערך הבוקר, הודיעה המדינה על עדכון עמדת פיקוד העורף: ניתן יהיה לאשר עד 100 איש בו-זמנית בקשת וילסון, ובלבד שיוגבלו לשטחים עם נגישות למרחב מוגן תקני, כולל עובדי הרחבה.
במהלך הדיון אמר נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית: "פיקוד העורף אחראי, אך יש לאזן עם עקרונות יסוד במשפט המנהלי לצד המציאות של מלחמה מתמשכת. הכול עניין של איזונים תוך הצלת חיים ושמירתם. לפי מה ששמענו כאן, יש הבדל בין חניון הבימה לרחבת הכותל מבחינת מיגון. אין ספק שחופש הדת והפולחן חשוב. צפיתי בשידור החי של ברכת הכהנים, והיה מביך לראות את הכותל, ציפור הנפש של העם היהודי - עומד ריק".
למרות המגבלות, הדגישה המדינה כי הגישה לכותל לא נחסמה לחלוטין. בשיתוף משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל מתאפשרת כניסתם של 50 מתפללים בכל עת לקשת וילסון, וכאשר יוצאים - נכנסים אחרים במקומם. לפי המדינה, מדי יום מגיעים לכותל מאות מתפללים.
בעקבות סיור נוסף שנערך בבוקר יום הדיון, הודיעה המדינה על עדכון עמדת פיקוד העורף: ניתן יהיה לאשר עד 100 איש בו-זמנית בקשת וילסון, ובלבד שיוגבלו לשטחים עם נגישות למרחב מוגן תקני, כולל עובדי הרחבה.
במהלך הדיון אמר נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית: "פיקוד העורף אחראי, אך יש לאזן עם עקרונות יסוד במשפט המנהלי לצד המציאות של מלחמה מתמשכת. הכול עניין של איזונים תוך הצלת חיים ושמירתם. לפי מה ששמענו כאן, יש הבדל בין חניון הבימה לרחבת הכותל מבחינת מיגון. אין ספק שחופש הדת והפולחן חשוב. צפיתי בשידור החי של ברכת הכהנים, והיה מביך לראות את הכותל, ציפור הנפש של העם היהודי - עומד ריק".
לדברי פיקוד העורף, בכותל אין מרחב מוגן שיכול לאכלס 150 איש, בעוד שב"כיכר הבימה" קיים מרחב מוגן המסוגל להכיל מעל 150 איש.
לדיון הגיע גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ופנה לשופטים: "הפרקליטות לא מוסרת את עמדתי. אני לא יכול להסביר לציבור למה בקפלן אפשר ובכותל לא. הייתי נגד אותה החלטה ואני חושב שזו טעות, אבל משהתקבלה - אני מחויב לצדק ולמניעת אפליה בכותל ובהר הבית. מבחינתי, וגם מבחינת המפכ"ל, יש אפשרות להכניס יותר מתפללים. אני השר לביטחון לאומי ולא יכול לומר שאי אפשר להגיע לכותל להתפלל לשלום חיילי צה"ל".
העתירה הוגשה על ידי ארגון "אמת ליעקב". לטענת העותרים, המדינה מטילה מגבלות משמעותיות על תפילות המוניות בכותל - לרבות במרחבים ממוגנים כגון הרחבה המקורה ומנהרות הכותל - בעוד שבמקביל מאושרות התקהלויות אחרות, ובהן הפגנות. לדבריהם, מצב זה "פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ובשלטון החוק".
מפקד מרחב דוד, דביר תמים, הגיב לטענות: "כשכולם היו בחג בבית, אני והשוטרים שלי לא הלכנו הביתה חודש שלם, כולל ערב החג. המרחב שלי מרושת מצלמות. לא הייתה אפליה, ובכותל היו תמיד 50 איש כפי שמותר. כואב לי שנאמרו הדברים האלה, בזמן שאנחנו פועלים כדי לאפשר את חופש הפולחן".
נציג פיקוד העורף הוסיף: "נפילה אחת ברחבת הכותל - כל מי שבמנהרה ייפגע. פגיעה בגג המנהרה עלולה להקריס אותה על יושביה. הטילים כיום נושאים כמויות חומר נפץ שלא היו בעבר. המדיניות היא לאפשר כמה שיותר - אך רק כשניתן".
פסיקת בג"ץ מהשבת האחרונה, שהורתה למשטרה ולפיקוד העורף לאפשר הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב בנוכחות של לפחות 600 איש, עוררה זעם בהנהגה החרדית. הרב הראשי לשעבר וחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב יצחק יוסף, אמר בשיעורו השבועי: "כל הצרות שלנו בענייני דת ומדינה - גם גיוס בחורי ישיבות - הכול בגלל השופטים הרשעים האלו. הקדוש ברוך הוא ישמיד אותם, יהרוג אותם".
בהמשך ניסה הרב להסתייג: "אמרתי שהקדוש ברוך הוא ישמיד אותם. חס ושלום, לא התכוונתי שאתם תשמידו אותם. באלימות? בוודאי שלא. הקדוש ברוך הוא ייתן להם את העונש שלהם".
גם שר המשפטים יריב לוין פנה לממלא מקום ראש המל"ל, גיל רייך, וקרא להעלות בפני הקבינט הצעת החלטה שתנחה את המשטרה לקיים את הנחיות פיקוד העורף - ולא לציית לפסיקת בג"ץ. "ההחלטה התקבלה בניגוד מוחלט לעמדה המקצועית של פיקוד העורף", כתב לוין. "יש בה משום חריגה קשה מסמכות בית המשפט והתערבות בלתי חוקית בשיקולי ביטחון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו