"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עצר לסייע לנהג אחר - והותקף בגלל זהותו: "באתי לחפש ערבים"
הנאשם נכנס לרכבו של הנהג, הצהיר כי הוא "רוצה שכל הערבים ימותו" והחל להכותו באגרופים • בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי פעל במצב פסיכוטי: "גזענות אינה מחלת נפש"
חוקרי זיהוי פלילי דיגיטלי הצליחו לשחזר את הקובץ. מעצר חשוד (אילוסטרציה). צילום: דוברות המשטרה

עצר לסייע לנהג אחר - והותקף בגלל זהותו: "באתי לחפש ערבים"

הנאשם נכנס לרכבו של הנהג, הצהיר כי הוא "רוצה שכל הערבים ימותו" והחל להכותו באגרופים • בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי פעל במצב פסיכוטי: "גזענות אינה מחלת נפש"

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מפגש אקראי בשטח פתוח ליד כפר קרע הפך בתוך רגעים להתפרצות אלימה, רוויית אמירות קשות נגד אזרחים ערבים. כעת קובע בית משפט השלום, כי לא מדובר באירוע רגעי או בטשטוש חושים בלבד, אלא בתקיפה חמורה שנעשתה ממניע גזעני ברור - למרות ניסיונות ההגנה לטעון למצב פסיכוטי.

במוקד הכרעת הדין, עמד אירוע אלים שהתרחש בדצמבר 2024, כאשר הנאשם ליאל טרנו עבדי תקף נהג שעצר לסייע לו, לאחר שזיהה אותו כערבי. על פי כתב האישום, הנאשם נכנס לרכבו של המתלונן, סירב לבקשותיו, ואז אמר לו: "האמת אני רוצה שכל הערבים ימותו... האמת שבאתי לחפש ערבים", והחל להכות אותו באגרופים, לפצוע אותו ואף לנשוך אותו במהלך מאבק שהתפתח במקום. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות רבות, בהן שבר באצבע, חתכים ופגיעות בפנים ובגוף.

בגלל ריב בכביש%3A נהג דרס נהג אחר בהרצליה (ארכיון%2C אין קשר לנאמר בכתבה)

מטעם התביעה נטען כי הראיות מצביעות באופן ברור על מניע גזעני שהיה "רכיב אינהרנטי לאירוע", וכי אמירות הנאשם בזמן אמת, לצד הדיווחים למוקד 100, מחזקות זאת.

התביעה הדגישה כי גרסאות הנאשם השתנו לאורך הזמן וכי מדובר ב"בנייה הדרגתית, מחושבת ומאוחרת של נרטיב", שנועדה להתחמק מאחריות פלילית. עוד נטען כי גם אם היה הנאשם במצב נפשי מורכב, הרי שהתנהלותו, כולל זיהוי הקורבן כערבי, מעידה על שיקול דעת ועל בחירה מודעת.

מנגד, ההגנה לא חלקה על עצם התקיפה, אך טענה כי אין מדובר בעבירה ממניע גזעני. לטענת בא כוח הנאשם, האירוע "מתחיל ונגמר בעניין פסיכיאטרי", כאשר הנאשם היה במצב נפשי סוער ואף פסיכוטי, ולכן לא היה מסוגל לגבש כוונה מיוחדת הנדרשת לעבירת גזענות . ההגנה הסתמכה על חוות דעת מומחה מטעמה, שלפיה קיים קשר בין מצבו הנפשי של הנאשם לבין מעשיו, ואף העלתה טענה חלופית לשכרות בשל שימוש בסמים.

"גזענות - המניע הדומיננטי"

השופט אלכס אחטר דחה את טענות ההגנה וקבע כי גרסאות הנאשם אינן מהימנות, בין היתר בשל שינויי גרסה חוזרים והוספת פרטים בשלב מאוחר. נקבע כי כבר בסמוך לאירוע תיאר הנאשם את מעשיו באופן הקושר אותם לזהות הקורבן, ואף הודה כי לא היה תוקף אדם יהודי באותן נסיבות . בית המשפט הדגיש כי גם אם התקיפה הייתה ספונטנית, היא הופנתה באופן מובהק כלפי אדם בשל מוצאו.

בהכרעת הדין נקבע כי התביעה הוכיחה כי המניע הגזעני היה "המניע הדומיננטי" למעשה. השופט אימץ את חוות דעת הפסיכיאטרית מטעם התביעה, שלפיה אף אם היו לנאשם מאפיינים נפשיים מורכבים, הרי ש"גזענות אינה מחלת נפש" וכי הנאשם היה מודע למעשיו ואחראי להם.

עוד נקבע כי אין בסיס לטענה כי השפעת סמים שללה את אחריותו, וכי גם במצב כזה החוק קובע אחריות פלילית. בסיכומו של דבר, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית ממניע גזעני, וקבע כי התקיפה בוצעה אך ורק בשל היותו של המתלונן ערבי. השופט סיכם כי "הוכח כי לא הייתה כל התגרות... והמניע היחיד אותו ניתן לזהות אצל הנאשם הוא מניע גזעני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...