בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (שישי) תשעה חודשי עבודות שירות על עובדת שב"כ שהדליפה לבני משפחתה ידיעות סודיות ורגישות מתוך המערכת הביטחונית. גזר הדין ניתן כאשר ברקע מתנהלות פרשות חמורות של מסירת ידיעה סודית, כמו הדלפת המסמכים הסודיים לבילד הגרמני ופרשת א׳ מהשב״כ.
המידע עסק בין היתר במבצע לחילוץ החטופה נועה ארגמני, חיסול מוחמד דף ופרטים על איתורם של של הדר גולדין ואורון שאול זיכרונם לברכה. לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודו הנאשמים, המידע זלג מהמעגל המשפחתי לקבוצות וואטסאפ של יחידות מילואים ולערוצי טלגרם שנחשפו למאות משתמשים.
בית המשפט קבע כי מדובר במידע שהיה עלול לסכל מבצעים להשבת חטופים, לחשוף כוחות ולסכן חיי אדם.
לצד עובדת השב״כ הורשעו גם שניים מבני משפחתה. נאשם 2, גיסה, ידע כי מדובר במידע סודי שמקורו בעבודתה בשב״כ, אך למרות זאת העביר את הידיעות הלאה - בין היתר לקבוצת ווטסאפ של חברי מילואים ולעוד מכרים. הוא אף חשף בפניהם את מקור המידע. נאשם 3, שהיה חבר באותה קבוצת מילואים, קיבל את המידע והמשיך להפיצו הלאה. בין היתר, בקבוצה משפחתית וכן למנהל ערוץ טלגרם, שם נחשף המידע למאות משתמשים.
גם עליהם נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות. בית המשפט קבע כי חרף חלקם בהפצת המידע, יש להשית עליהם עונש דומה מטעמי אחידות הענישה, במיוחד נוכח העובדה שעובדת השב״כ היא זו שהייתה מקור המידע ונשאה בחובת סודיות מוגברת.
לפי גזר הדין, אחת ההדלפות החמורות נגעה למבצע "ארנון" לחילוץ החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ז'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב. כבר ב-17 במאי 2024, כשלושה שבועות לפני המבצע, מסרה הנאשמת בארוחה משפחתית להוריה, לאחותה ולגיסה כי מתוכנן מבצע לחילוצה של ארגמני ושל חטופים נוספים, תוך שהיא מציינת שהשב"כ מעורב במבצע.
עוד באותו יום, גיסה כתב בקבוצת הוואטסאפ של יחידת המילואים: "בעוד מספר ימים אמורים לנסות לחלץ את נועה ארגמן ועוד מספר חטופים שנמצאים בחיים". בהמשך, ערב המבצע, ב-7 ביוני 2024, מסרה הנאשמת להוריה במהלך ארוחה משפחתית כי מבצע החילוץ עתיד להתקיים למחרת. לאחר מכן, כשהמבצע כבר התנהל, עודכנה המשפחה כי החטופים עדיין לא בארץ ושיש פצוע - ורק כשעה לאחר מכן פורסמה הפעולה רשמית על ידי דובר צה"ל.
הדלפה נוספת נגעה לחיסולו הצפוי של מוחמד דף. לפי גזר הדין, בליל 12 ביולי 2024, במהלך המבצע המשולב נגד המתחם שבו שהה דף, קיבלה הנאשמת עדכון מתוך המערכת הביטחונית על ההתפתחות לקראת המבצע. דקות לאחר מכן היא עדכנה את הוריה, את אחותה ואת גיסה כי דף חוסל. למחרת, הגיס כבר העביר את המידע למנהל שלו וכן לקבוצת הוואטסאפ של יחידת המילואים.
במקרה נוסף, במהלך חודש יוני 2024, סיפרה הנאשמת בארוחה משפחתית כי נמצא הדר גולדין ז"ל. בהמשך, ב-9 ביוני 2024, נשאל הגיס אם אכן נמצא גולדין והשיב כי החללים אותרו אך טרם חולצו. נאשם נוסף עדכן בעקבות זאת את מנהל קבוצת הטלגרם כי "יש דיבור על אורון שאול והדר גולדין - עדיין לא מאומת", ואילו הגיס שלח לקבוצת המילואים הודעה שלפיה החללים אותרו ואף חזר על הדברים בפגישה עם חברי הקבוצה.
גם מידע על מבצע עתידי נוסף לחילוץ חטופים זלג החוצה. ב-10 ביוני כתבה הנאשמת לגיסה כי מתוכנן מבצע חילוץ נוסף של ארבעה חטופים, ואף אישרה שהמבצע צפוי להתקיים בעוד כחודש. בהמשך, ב-29 ביוני 2024, הוא העביר לקבוצת המילואים הודעה שלפיה מתוכנן מבצע לחילוץ ארבעה גברים "בעוד כשבועיים-שלושה". ב-13 ביולי מסרה לו הנאשמת עדכון נוסף בנושא, והוא שב והפיץ את המידע בקבוצת הוואטסאפ, וגם לחברו ולמנהל שלו בעבודה.
הידיעה הסודית הראשונה שנמסרה נגעה בכלל לתכנון הכניסה של כוחות צה"ל לבית החולים נאצר. לפי כתב האישום, כבר ב-13 בפברואר 2024 מסרה הנאשמת לגיסה כי יש כוונה להיכנס למחרת לבית החולים, והוסיפה כי מקווים שיש שם חטופים. בתוך דקות הוא העביר את המידע לקבוצת הוואטסאפ של יחידת המילואים.
בסך הכול, כך נקבע, גיסה של הנאשמת הפיץ חמש ידיעות סודיות. הוא היה הראשון שהוציא את המידע ממעגל המשפחה לקבוצה רחבה יותר, כשהעביר אותו לקבוצת וואטסאפ של חבריו שמנתה 11 חברים, ולעוד שני אנשים נוספים. הנאשם השלישי הפיץ ידיעה אחת למנהל קבוצת טלגרם פתוחה שמנתה מאות משתתפים, והחזיק ידיעה נוספת.
בית המשפט הדגיש כי לא מדובר ברכילות ביטחונית או ב"דיבורים" בעלמא, אלא במידע מבצעי חי, קונקרטי ורגיש ביותר. הסיכון שנוצר, לפי גזר הדין, היה ישיר. סיכול מבצעי חילוץ, חשיפת כוחות שפעלו בשטח, פגיעה אפשרית בחטופים, סיכון לחיילים ולאנשי כוחות הביטחון, ופגיעה ממשית בביטחון המדינה. למרות זאת, ההרכב ציין כי הנאשמים לא פעלו מתוך מניע אידיאולוגי, כלכלי או ביטחוני עוין, אלא מתוך התרברבות ותפיסה מעוותת של שיתוף מידע "מעודד".
על הרקע הזה, ובשל תקדימיות ההליך, גזר בית המשפט על שלושתם תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וצו מבחן אך הבהיר כי בעתיד, במקרים דומים, העונש הראוי הוא מאסר בפועל לתקופה משמעותית.
"מדינת ישראל מצויה מזה תקופה ממושכת במצב לחימה במספר חזיתות, ולא ניתן להפריז בצורך בשמירת ביטחון וסודות המדינה על מנת לאפשר את עבודת גורמי הביטחון והמודיעין. האויב עוקב אחר פעילות גורמי הביטחון ואוסף כל פיסת מידע על מנת להזיק למדינה, לבטחונה ולפועלים מטעמה", נכתב.
"יש בחשיפת מידע בטחוני, גם אם מתוך מניע תמים, פוטנציאל לגרימת נזק עצום לביטחון המדינה וסיכון ממשי של חיי אדם. כאמור, בשל תקדימיות כתב האישום, נמנענו במקרה חריג זה מהטלת עונשי מאסר. אולם, ידעו כל התורמים להפצת מידע אסור, כי העונש הראוי בגין מעשים חמורים אלו הוא עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו