מקלט ציבורי. צילום: יהושוע יוסף

בגלל הפומרניאן: בני זוג מתל אביב מצאו עצמם מחוץ למקלט בזמן אזעקה

לדברי בני הזוג, הם "נדחפו מחוץ למקלט כאשר טילים מאיראן מעליהם" ונאלצו להישאר ללא מחסה בזמן מתקפה • לטענת הנתבע, הבאת הכלבים למקלט הפחידה את אביו הקשיש בן 90

בעיצומה של מתקפת טילים מאיראן ותחת אזעקות חוזרות, מצאו עצמם שני תושבי תל אביב מחוץ למקלט כשהם חשופים לסכנה ממשית לאחר שלטענתם נמנעה מהם הכניסה אליו. כעת קובע בית המשפט כי מדובר בהפרה של חובה חוקית ומחייב את השכנים לשלם פיצוי של אלפי שקלים.

הרשמת הלנה בורוכוביץ ליטוין, הדגישה כבר בפתח פסק הדין את ההקשר החריג שבו נכתב, וציינה כי "פסק הדין נכתב במהלך מבצע שאגת הארי כאשר שוב נשמעות מעת לעת התרעות ולאחריהן אזעקות בשל ירי טילים מאיראן", תוך שהיא קושרת בין האירוע הספציפי שארע בעם כלביא, למציאות הביטחונית הרחבה.

על פי התביעה, אחד התובעים שכר דירה בבניין שבו מתגוררים בני משפחת הנתבע, ובת זוגו התגוררה עמו. בין הצדדים התגלע סכסוך חריף שכלל חילופי דברים קשים, אולם המחלוקת המשפטית התמקדה בשאלה אחת בלבד האם נמנעה מהתובעים כניסה למקלט בעת אזעקה.

התובעים תיארו כי ירדו למקלט עם שני כלביהם מסוג פומרניאן וכי הנתבע כעס על כך, משך ברצועות הכלבים והוציא אותם החוצה. לדבריהם, בהמשך "נדחפו מחוץ למקלט כאשר טילים מאיראן מעליהם" ונאלצו להישאר ללא מחסה בזמן מתקפה.

מנגד, הנתבעים דחו את הטענות וטענו כי מדובר בסכסוך שכנים מתמשך. לטענתם, התובעת כלל אינה דיירת בבניין, והבאת הכלבים למקלט הפחידה את אביו הקשיש של הנתבע, בן 90. הנתבע הודה כי התעקש שהכלבים לא ייכנסו למקלט, אך טען כי התובעת היא זו שצעקה וקיללה. עוד נטען כי בני המשפחה חשו שהתובעת פוגעת בסב, וכי האירוע התפתח על רקע זה.

הרשמת קבעה כי היא נותנת אמון בגרסת התובעים. לדבריה, העדויות שלהם נמצאו מהימנות והסרטונים שהוצגו חיזקו את טענותיהם. נקבע כי הנתבע הוציא בכוח את הכלבים וכי לאחר מכן הנתבעים מנעו את כניסת התובעים למקלט בזמן מתקפת טילים. הרשמת הדגישה כי גם אם נוכחות הכלבים הרתיעה את בני המשפחה, אין בכך כדי להצדיק את מניעת הכניסה למקלט.

בהיבט המשפטי, קבעה הרשמת כי מדובר בהפרה של חובה חקוקה. היא הפנתה להוראות חוק ההתגוננות האזרחית המחייבות לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקלט להיכנס אליו בזמן התקפה, וקבעה כי אי מתן כניסה למקלט בעת מתקפת טילים מהווה הפרה של חובה זו.

בהתאם לכך נקבע כי התובעים זכאים לפיצוי מכוח פקודת הנזיקין. בסיכומו של דבר, ולאחר ששקלה את כלל הנסיבות ובהן המצב הביטחוני החריג והסיכון הממשי שבו היו התובעים, פסקה הרשמת פיצוי בסך של 3,500 שקלים לכל אחד מהתובעים, ובסך כולל של 7,000 שקלים, וכן הוצאות בסך 700 שקלים.

היא ציינה כי יש להוקיע התנהגות מסוג זה, במיוחד בתקופה של מלחמה, שבה חשיבות ההגנה על חיי אדם מקבלת משנה תוקף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...