"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העליון הכריע: העונש המקל לבן ה-12 שגרם למותו של דר רחוב "מתוך שעמום"

הערעור שהוגש לבית המשפט העליון על הרשעת הנער שהכה למוות דר רחוב בן 60 נדחה • הילד עזב את המקום לאחר האירוע • למחרת נמצאה גופתו של האיש • האב ניסה לטעון במהלך המשפט: המנוח הרים את ראשו, “הילד הופתע מכך ובתגובה הניף את הבקבוק והטיח אותו בחוזקה בראשו"

,עודכן
0השמעה
דרי רחוב. תקף אותו באכזריות "מתוך שיעמום" - ונמלט (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

הערעור שהוגש לבית המשפט העליון על הרשעת הנער שהכה למוות דר רחוב בן 60, כשהיה בן 12, נדחה הבוקר (ראשון). גזר הדין שהוטל על הקטין - צו מבחן במעון נעול וביצוע של 100 שעות שירות לתועלת הציבור בלבד.

"פגע בו מתוך שעמום": בן 12 חשוד בגרימת מותו של דר רחוב בחולון

הערעור שנדון בבית המשפט העליון עסק בפרשה קשה שהתרחשה במתחם קולנוע נטוש בחולון, שם נהג לשהות המנוח, דר רחוב כבן 60. לפי כתב האישום המתוקן, המערער, שהיה אז בן כ־12.5 בלבד, הגיע למקום יחד עם שני חברים, ובמסגרת תכנון מוקדם החליטו להבהיל את המנוח ולתקוף אותו.

במהלך האירוע, לאחר שהמנוח הרים את ראשו, “הילד הופתע מכך ובתגובה הניף את הבקבוק והטיח אותו בחוזקה בראשו של המנוח”. כתוצאה מהתקיפה, המנוח החל לדמם. החבורה נמלטה מהמקום, ולמחרת דר הרחוב נמצא ללא רוח חיים.

עוד עלה כי לאחר התקיפה ניסה הקטין להסתיר את מעשיו: איים על חבריו לבל יספרו, דרש למחוק את התיעוד ואף שרף את הנעליים שלבש בעת האירוע. בהמשך, במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום והעבירה הומרה מהמתה בקלות דעת לגרימת חבלה חמורה, לצד עבירות של שיבוש והדחה בחקירה.

"הליך חלופי"

במוקד הערעור עמדו טענות האב ולפיהן נפלו פגמים חמורים בהליך. האב טען כי בנו הועבר ל“הליך חלופי” ולכן לא ניתן היה להעמידו לדין, כי הסדר הטיעון נחתם ללא הסכמתו כהורה, וכי בנו כלל לא הבין את משמעות ההודאה. עוד נטען כי ההרשעה תפגע בעתידו של הקטין, בין היתר בכל הנוגע לגיוסו לצה״ל.

מנגד, המדינה ביקשה לדחות את הערעור והדגישה את חומרת המעשים שהובילו למותו של אדם. לטענתה, ההליך נוהל כדין, הקטין הבין היטב את הסדר הטיעון והסכים לו, והעונש שהוטל עליו אף מקל. עוד צוין כי לא התקיים כלל “הליך חלופי”, אלא מדובר היה בשחרור למעון נעול כחלופת מעצר במסגרת ההליך הפלילי הרגיל.

הקביעה המרכזית בפסק הדין נגעה לשאלת מעמד ההורים. העליון קבע באופן מפורש כי אין צורך בהסכמת ההורה להסדר טיעון של קטין, כל עוד הקטין מיוצג ומבין את ההסדר. “המסקנה… היא כי לא נדרשת הסכמת ההורה להסדר טיעון בעניינו של קטין” , נכתב. לצד זאת הודגש כי יש לשמוע את עמדת ההורים, אך אין להם זכות וטו על ההליך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר