"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהמרים על חייה של הנפגעת: 13 מיליון שקלים עבור 28 שנים

בתביעה של צעירה שנפגעה בצורה קשה בתאונת דרכים בגיל 24 בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים, אשר קבעו כי לצעירה נותרה נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 100% • "בג"ץ קיבל את הקביעות של המחוזי שהעריך פיצוי כמעט חסר תקדים בגובהו לנפגעת שאמורה לחיות עוד 28 שנים"

,עודכן
0השמעה
העליון קבע: 13 מיליון שקלים עבור 28 שנות חיים. צילום: אורן בן חקון

בית המשפט קבע כי עלות צרכי המחייה של אישה שנפגעה בתאונת דרכים יהיה כ-40 אלף שקלים בחודש. חברת הביטוח ערערה על פסק הדין בטענה שמדובר בסכומים מופרכים, אולם בית המשפט העליון דחה את רוב הטיעונים והפחית רק 300 אלף שקלים מהפיצויים.

מדובר בתביעה של צעירה שנפגעה בצורה קשה בתאונת דרכים בגיל 24 והגישה תביעה נגד חברת ביטוח חקלאי. בית המשפט המחוזי מינה מספר מומחים רפואיים, אשר קבעו כי לצעירה נותרה נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 100%. הנכויות כוללות פגיעה נוירולוגית חמורה עם היעדר יכולת תקשורת וחולשה בארבע הגפיים, עיוורון בשתי העיניים, פגיעות אורתופדיות שונות וכן הפרעות בדיבור ובבליעה.

באשר לתוחלת חייה של הצעירה, ההערכות השונות שקבעו המומחים שמינה בית המשפט, נעו בין גיל 41 ל-70 שנה. לכן, העריך בית המשפט את תוחלת חייה על בסיס מאמרים רפואיים ואיכות הטיפול שהיא מקבלת וקבע כי תוחלת חייה המשוערת היא עד גיל 52. בהתאם לכך לה פיצויים מהגבוהים ביותר שניתנו, בסך של כ-13.2 מיליון שקלים. בנוסף נקבע, כי אם היא תחייה מעבר לגיל 52 תשולם לה קצבה תקופתית, חצי שנתית, שתחושב לפי 46,597 שקלים לחודש.

על פסק דין זה הוגשו ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון. חברת הביטוח החקלאי טענה, כי תוחלת החיים שנקבעה גבוהה מדי, וכי היה מקום להסתמך על עמדת המומחה שקבע תוחלת חיים של כ-42 שנים. התובעת, באמצעות עורכי הדין אריאל פרויליך וענבר הרשקוביץ, טענה מנגד כי תוחלת החיים שנקבעה דווקא נמוכה מדי והייתה צריכה לעמוד על כ-60 שנים, וכן הפיצוי שנפסק נמוך מדי.

בית המשפט העליון דחה את טענות שני הצדדים ביחס לתוחלת החיים וקבע כי אין עילה להתערב בממצא שקבע בית המשפט המחוזי. הרכב בראשות השופטת יעל וילנר קבע, כי סוגיית קיצור תוחלת החיים מבוססת מטבעה על הערכות סטטיסטיות ותחזיות, וכי בית המשפט המחוזי פעל כדין כאשר הסתמך על מחקרים ונתונים רלוונטיים לאחר שמצא את חוות דעת המומחה בלתי עקבית.

עם זאת, הערעור של ביטוח חקלאי התקבל באופן חלקי ונקבע כי אכן נפסק כפל פיצוי בגין הפסדי השתכרות, ולכן יש להפחית כ-300 אלף שקלים מהפיצוי הכללי שנקבע ועוד 2,500 שקלים מהתשלום התקופתי וזאת אם תחייה מעבר לגיל 52. בית המשפט העליון הותיר על כנם את יתר רכיבי הפיצוי, בהדגישו כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בהערכת סכומי פיצויים אלא במקרים של טעות בולטת.

לדברי עורכי הדין פרויליך והרשקוביץ, מדובר בהפחתה זניחה של פחות מ-2.5% מהסכום שנפסק בבית המשפט המחוזי. "בעיקרון קיבל בית המשפט העליון את הקביעות של המחוזי ת״א שהעריך פיצוי כמעט חסר תקדים בגובהו לנפגעת שאמורה לחיות עוד 28 שנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר