"הנשיא במצב בלתי אפשרי": מסמך מחלקת החנינות בבקשת נתניהו | חשיפה

מסמך מחלקת החנינות שהגיע לידי "היום" מפרט על גבי עשרות עמודים את עמדתה ביחס לבקשת ראש הממשלה נתניהו, וקובע: לא ניתן להמליץ לנשיא להפעיל את סמכות החנינה על ידי הפסקת משפט ראש הממשלה כפי שביקש.

במסמך נקבע עוד כי "על יסוד התשתית העובדתית והמשפטית ומערכת הנסיבות הכוללת המונחת כיום בפנינו, לא נוכל לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן".

לאורך המסמך מציגה המחלקה את עיקר האישומים נגד ראש הממשלה, בקשתו ואת ההליך המשפטי. בהמשך נמתחת ביקורת באורח פומבי וחסר תקדים על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה, והתעלמותה במשך שלושה וחצי חודשים מפניות המחלקה אליה.

עצם העברת חוות הדעת לשר אליהו היא אמירה לכשעצמה, שכן מחלקת החנינות סירבה לבקשת היועמ"שית שלא לעשות זאת - כפי שפורסם "בהיום". 

חשש לפגיעה באמון הציבור והשוויון בפני החוק

המסמך מתייחס להשוואה לפרשת "קו 300" והפעלת סמכות החנינה במקרה ההוא, לעומת הדרישה להפעיל אותה גם הפעם. המחלקה קובעת כי ההשוואה דווקא מחלישה את הבקשה - שכן בפרשת קו 300 ניתנה חנינה לכלל המעורבים לפני שעמדו לדין כלל, כך שעקרון השוויון לא נפגע. לעומת זאת, חנינה לנתניהו בלבד, בעוד הנאשמים האחרים בתיק ימשיכו לעמוד לדין, תיצור אפליה מובהקת ותפגע קשות בעקרון השוויון בפני החוק.

״לנוכח מעמדו הרם של מר נתניהו, פגיעה כה משמעותית בעקרון השוויון ובעקרון הפרדת הרשויות, היעדר הכרעה ברורה בשאלת האשם מצד אחד, ובטענות המועלות בבקשה על אודות התנהלות חריגה ופסולה של גורמי החקירה והתביעה מן העבר השני - עלולה לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במוסד החנינה והנשיאות כאחד, ואף להעמיק את הקרעים והקיטוב בין חלקי החברה השונים במדינה,״ כך נכתב.

מחלקת החנינות מכירה במקרה החריג שמייצג נתניהו. "מצד אחד, ודאי לא מצופה מאדם להסכים לפרישה מתפקידו במקום שהוא עומד על חפותו המלאה. מצד שני, לנוכח טיב החשדות והטענה לרדיפה פוליטית, בהחלט יכולה להישמע טענה לגיטימית הדורשת שכל עוד ראש הממשלה עומד על חפותו המלאה, אין זה ראוי להכריע בבקשתו, ללא התקיימות לפחות אחד משלושה מרכיבים אלה: הודאה, פרישה מוסכמת מכהונה (אף ללא הודאה פורמלית) או פסק דין".

עוד נכתב כי "עצירת המשפט טרם הכרעה שיפוטית מהווה הפקעה מעשית של התיק הפלילי מידי הרשות השופטת, ובהכרח נלווית לכך פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, ובסדרי המשטר הדמוקרטי". ישנו חשש גם לפגיעה באמון הציבור במוסד החנינה והשוויון בפני החוק.

נשיא המדינה הוצב בסיטואציה בלתי אפשרית

המסמך של מחלקת החנינות מתייחס לתקדים שביקש נתניהו להפעיל במסגרת בקשתו, ולגביו נכתב: "מתן אפשרות לחנינה בעיצומו של הליך משפטי, ללא הסכמת התביעה, עלול להעביר מסר של תמריץ לנאשמים בעלי כוח פוליטי לנהל את משפטם לאורך שנים, עד להבשלה של תנאים פוליטיים שיאפשרו חנינה", נכתב, "הציבור עלול לתפוס את מוסד החנינה לא ככלי משלים שבבסיסו ערכי חסד, חמלה ורחמים, אלא ככלי פוליטי הנועד לעקוף את הרשות השופטת".

בהמשך להסבר על אי האפשרות למתן חנינה, מתייחסת המחלקה גם לסיטואציה שנכפתה על נשיא המדינה הרצוג. "הוא מוצא עצמו במצב בלתי אפשרי, שבו עליו להכריע, בעיצומו של הליך משפטי מתנהל, בין עמדת הממשלה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל הכרעה שיכריע תהא שנויה במחלוקת ציבורית קשה ונוקבת ובמקום לסמל אחדות עלולה החלטתו למלא תפקיד של פירוד ופילוג".

עוד בעיה שעולה במסמך היא ביחס לכך שהמשפט לא הסתיים ולא הגיע לחקר האמת. "נדמה שלאחר שמיעת מרבית הראיות, הדרך היחידה לסיים התנצחות זו היא בדרך של הסכמה - בין אם ביטול האישומים או חלקם - או הכרעה משפטית חלוטה. כל תוצאה אחרת מותירה את הציבור במצב של חוסר ודאות, במשפט שנמצא בלב המחלוקת הציבורית, ועלול להעמיק את הקרע בעם".

"הפעלת סמכות החנינה לא תביא בהכרח לאיחוי הקרע בעם"

חשש נוסף שעולה מהמסמך הוא ביחס לרשויות החוקרות ומעמדן ללא הכרעה במשפט. "מתן חנינה בשלב כה מתקדם, בתיק שנשמע מזה מספר שנים בבית המשפט, בו הושקעו משאבים רבים הן במשטרת ישראל בשלב החקירה, והן בפרקליטות, וזאת בעיצומו של ההליך בבית המשפט, עלולה ליצור "אפקט מצנן" של מאבק בשחיתות שלטונית".

ביחס לטענה כי הפסקת המשפט תסייע לאחות את הקרע בעם קובעת מחלקת חנינות: "לא ניתן לקבוע כי הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת המשפט תוביל בהכרח לאיחוי הקרע בעם. באותה מידה, קיים חשש שהפסקת המשפט דווקא תגביר את המתחים בחברה על רקע תחושות הפגיעה בעקרון השוויון, פגיעה בהפרדת הרשויות, והיעדר הכרעה ברורה".

"אי הודאה באשמה מצד נתניהו היא לא דבר של מה בכך"

בדברי הסיכום נקבע כי הבקשה של נתניהו "תקדימית וחריגה ביותר. מר נתניהו מבקש מנשיא המדינה להפעיל את הסמכות הנתונה לו בחוק יסוד: נשיא המדינה, וזאת על דרך הפסקה וסיום של ההליך המשפטי הפלילי המתנהל נגדו בבית המשפט, ובטרם יגיע להכרעה שיפוטית. יתר על כן, מר נתניהו מבקש כי נשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה, וזאת מבלי להודות במעשה עבירה כלשהו; לשני נתונים מצטברים אלו אין תקדים במשפט הישראלי.

היעדרה של הודאה מטעם מר נתניהו אינה עניין של מה בכך. כאמור, ניסיונה המצטבר של מחלקת חנינות בטיפול בבקשות חנינה שהובאו לפתחה לאורך עשרות שנות פעילותה, מלמד כי הודאה וחנינה כרוכות זו בזו".

גורמים שעוסקים בבקשת החנינה אומרים בעקבות הפרסום ב"היום", כי חוות הדעת לא שוללת לחלוטין את יכולתו של הנשיא הרצוג לפסוק בבקשת החנינה. לפי הגורמים, עיקר ההערות הן על נוסח בקשת החנינה, ואותה כמו בהליכים דומים ניתן לעדכן ולשפר מצדו של המגיש.