"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

המחוזי קבע: שמו של החשוד הפוגע בשי-לי עטרי יותר לפרסום

עטרי ניהלה מאבק שבו שיתפה באומץ את קשייה כנפגעת אונס • רק בינואר האחרון נשאה דברים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, וסיפרה כי מי שאנס אותה הוא "אדם עם כסף, כוח ומעמד" • בתגובה ראשונה אמרה: "ההחלטה הזו אמנם לא מוחקת את מה שעברתי, אבל היא שוברת את תחושת תחושת חוסר האונים שהמערכת יצרה לאורך שנים"

,עודכן
0השמעה
שי לי עטרי. צילום: לירן מולדובן

בית משפט המחוזי בתל אביב ביטל אתהחלטת בית משפט שלוםוקבע - שמו של החשוד באונס הזמרת והיוצרת ושורדת טבח השבעה באוקטובר, שי-לי עטרי יותר לפרסום. על ההחלטה יש עיכוב ביצוע של שבעה ימים.

שורדת הטבח שי לי עטרי: "עברתי אונס בחניון בתל אביב"// ערוץ הכנסת

בהחלטה קבע השופט עודד מאור כי הכף נוטה לטובת פומביות הדיון, המוטה לטובת פרסום שמו של החשוד על פני איסורו. עטרי ניהלה מאבק שבו שיתפה בעדות מטלטלת ובקשיים שלה כנפגעת עבירה, ובחשיבות הרבה שהיא רואה בצורך לפרסם את שמותיהם של חשודים בעבירות מין.

עטרי: "היום קרה משהו חשוב"

בתגובה ראשונה להחלטת המחוזי, אמרה עטרי: "יש רגעים שבהם את מבינה כמה המסע הזה היה אכזרי, עד לרגע עכשיו. במשך שנים השם של מי שפגע בי היה מוגן בצו איסור פרסום, בזמן שאני חייתי עם הסיפור לבד. אני הייתי זו שצריכה להסביר, להתמודד, ולהיחשף, ונכפתה עלי שתיקה.

"ההחלטה הזו אמנם לא מוחקת את מה שעברתי, אבל היא שוברת את תחושת תחושת חוסר האונים שהמערכת יצרה לאורך שנים. כי כששמו של החשוד מוסתר, לא רק אני נשארת לבד. גם נשים אחרות שנפגעו ממנו לא יכולות לחבר את החתיכות ולהבין שמדובר באותו אדם.

"במצבי משבר בחיים לפעמים אתה זוכה לפחות לפגוש אנשים טובים בדרך. שמחזירים לך אמון בבני אדם. וכך איכשהו עם הזמן המאבק הזה הפך להיות גדול ממני.הוא לא היה קורה בלי עורכת הדין שלי אושרת קירמה ובלי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שליוו אותי לא רק בתיק אלא גם במאבק לשנות את החוק, כך שלנפגעות ולנפגעים אחרי יהיה יכולת להשמיע את קולן ולהיות צד בהליך לפני מתן צו איסור פרסום לחשוד ולפחות לתת את הכבוד המינימלי ולבקש מהשופט שבוחן את ההחלטה לתת את הכבוד המינימלי כשיתבקש לקרוא את התלונה של הנפגעת או הנפגע.

"אני עדיין מחכה לראות אם תהיה בקשה לערער על ההחלטה הזו. אבל היום קרה משהו חשוב. בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, אני חושבת שאוכל לישון בשקט על הכרית שלי. אחבק את שיושי שלי בממד. ממד שהוא אחר. ולפני השינה אזכור לספר לה מזמור לתודה".

"אדם עם כסף, כוח ומעמד"

רק בינואר האחרון נשאה עטרי דברים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, וסיפרה כי מי שאנס אותה הוא "אדם עם כסף, כוח ומעמד".

"קוראים לי שי-לי עטרי. אני אלמנתו של יהב וינר זכרונו לברכה שנרצח באכזריות ב-7 באוקטובר כאשר נלחם במחבלים שחדרו אל חדר השינה שלנו מהחלון, ובכך אפשר לי ולבת שלנו שייה שהייתה אז בת חודש, לברוח ולהינצל. ולצד זה אני גם נפגעת עבירה שבשנת 2022 הגישה תלונה על אונס וקבלת דבר במרמה בתחנת משטרת לב תל אביב. באפריל של שנת 2011 עברתי אונס אלים על אספלט כביש של חניון הדיירים מתחת לדירת השותפים שאז גרתי בה בתל אביב", סיפרה.

מפגן תמיכה בשי לי עטרי וינר,צילום: איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית

‎"השותף שלי לדירה מצא אותי לפנות בוקר מחוסרת הכרה מחוץ לדלת הבית שלנו עם טייטס קרועים, בתוך שלולית השתן של עצמי. לפני התקיפה באותו הערב הייתה לי משמרת בפאב השכונתי בו עבדתי. על הבר התיישבו מכרים מבית הספר רימון וביניהם גם מי שאנס אותי. לא היה מותר לשתות הרבה בעבודה והייתה לנו הברמנים מעין כוס קטנה, לואו בול. הדבר האחרון שאני זוכרת לפני הרגעים האלימים שאליהם התעוררתי להכרה תוך כדי האונס זה זה שאני מרימה עם אותם מכרים לחיים ולאחר מכן שאני משאירה את הכוס שלי ליד אותה חבורת מכרים", תיארה.

‎"אני לא זוכרת כלום מאז הרגע הזה, חוץ מהרגעים שחקוקים בזכרוני של האלימות שהוא ביצע בי בזמן האונס בעוד אין ביכולתי להגיב והגוף שלי משותק כמו בובת סמרטוטים. הוא נישק אותי כשהייתי ליד הכניסה לבניין שלי בזמן שבקושי הרגשתי את הרגליים שלי והגוף שלי נדחף על ידיו אל עבר חניון הדיירים שהיה חשוך".

שי לי טערי, יהב וינר ז"ל ויוסי עטרי ז"ל,צילום: יח"צ

לקראת סוף עדותה בישרה שי-לי כי יחד עם איגוד מרכזי הסיוע הסתיימה כתיבת הצעת חוק שתעלה לדיון בכנסת בקרוב. "הצעת החוק מבקשת לאפשר לנפגעת להיות מיודעת על הליך לבקשת איסור פרסום שם חשוד בעבירות מין, וכן להביע את עמדתה בנוגע לבקשה. כיום היא לא זכאית לאף אחד מהדברים הללו והיא כמובן לא צד להליך (כמו בכל ההליך הפלילי) ואנחנו חושבות שיש ערך רב, מהותי וחקירתי, בהוספת הזכויות האלה לחוק זכויות נפגעי עבירה".

אושרת בדש קירמה, המייצגת את שי-לי עטרי: "בית המשפט המחוזי קיבל היום החלטה חשובה שמחזירה את הדברים למקום שבו החוק תמיד התכוון שיהיו. עקרון פומביות הדיון הוא הכלל, ואיסור פרסום אמור להיות החריג - לא להפך.

"ההחלטה הזו מכירה בכך שלציבור יש זכות לדעת, ושפרסום שמו של חשוד בעבירות מין הוא תנאי הכרחי לחקר האמת, משום שהוא מאפשר לנפגעות נוספות לזהות את הפוגע ולפנות. מדובר בזכות בסיסית שחסרה כיום בחוק, ושיש לה חשיבות עצומה הן עבור חקר האמת והן עבור אמון הציבור במערכת המשפט".

עו״ד הלה נויבך, מנהלת התחום המשפטי באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: "צו איסור הפרסום הזה נולד בחטא וללא כל בסיס משפטי ולכן משמח מאוד שבית המשפט המחוזי ראה את התמונה המלאה כפי שהוצגה על ידנו, תיקן פה עוול של שנים ויאפשר לחשוף את שמו של מי שמנסה תקופה ארוכה להסתתר וזאת לאחר שפגע בשי לי עטרי. היתה לנו זכות גדולה לעמוד לצד שי לי וללוות אותה במאבק העיקש והבלתי מתפשר שלה ואנחנו מאמינות שהוא משנה מציאות ונתן ועוד יתן כח לנשים וגברים אחרים".

ח״כ מירב כהן, יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "אלוהים, כמה שרציתי שהרגע הזה יגיע. זה ממש לא נצחון וזה לא ינקה את שי-לי מהטראומה, לא יעלים את השרידים מהאונס האלים, השיניים שנשברו, המכות בכל הגוף, המצב המשפיל שבו היא נמצאה מחוץ לדירתה מחוסרת הכרה. זה לא יחזיר את הגלגל אחורנית.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, חה"כ מירב כהן,צילום: ערוץ הכנסת

"אבל לפחות חיית האדם שביצע בה את הדברים האלו, לא ישאר מאחורי שם חסוי. לפחות הוא יסתובב עם אות קין על המצח. אנחנו מאמינות לכל מילה של שי-לי ואנחנו ניתן לה את כל הכח שבעולם להמשיך במאבק הצודק שלה. כל אחת מאיתנו צריכה לראות בשי-לי את הבת שלה, אמא שלה או היא עצמה. ההחלטה הזו היא המעט שמגיע לה וזה מסר חשוב לחברה כולה. אני מקווה שהפסיקה הזו תסלול את הדרך לנשים רבות נוספות שנמאס להן לשמור בבטן. הגיע הזמן שצו איסור הפרסום יפסיק לשרת את הפוגע - הוא זה שצריך להתבייש, לא הקורבן. שי-לי אני אוהבת אותך ומעריצה את הכוחות שיש בך. אנחנו מאחורייך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר