"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בעקבת פניית "היום"

הסנגוריה מזהירה מהטעיה: המשטרה מודה בטעות

סרטון טיקטוק שפרסמה המשטרה, ובו הסבר לציבור על סמכות שוטר לדרוש מאזרח להזדהות, הצית תגובה חריפה מצד הסניגוריה • "החוק אינו מסמיך את המשטרה לדרוש תעודה מזהה באופן שגרתי וללא צורך ספציפי”, נמסר מהסנגוריה • בשל הסערה המשטה הסירה את הסרטון

,עודכן
0השמעה
המשטרה קוראת לשיתוף פעולה, הסניגוריה מזהירה מהטעיה. צילום: דוברות המשטרה

העימות בין המשטרה לסניגוריה הציבורית עבר מבתי המשפט, לרשתות החברתיות: סרטון טיקטוק שפרסמה המשטרה, ובו הסבר לציבור על סמכות שוטר לדרוש מאזרח להזדהות, הצית תגובה חריפה מצד הסניגוריה, שטענה בפוסט בפייסבוק כי מדובר במסר מטעה הכולל טעויות ואי דיוקים מהותיים.

הסרטון המשטרתי נועד, כך לפי הפרסום, להבהיר מתי וכיצד רשאי שוטר לבקש תעודה מזהה מאזרח. אלא שבסניגוריה הציבורית בחרו להגיב באופן פומבי ולהעמיד, לדבריהם, את הדברים על דיוקם.

התחזה לשוטר עם צו חיפוש מזויף, שדד סוחר זהב בביתו ונעצר תוך שעות (רקכיון) // דוברות המשטרה

בהודעה שפרסמה הסניגוריה נכתב: “אל תתנו לסרטון טיקטוק להטעות אתכם, המשטרה פרסמה סרטון שמתייחס לדרישת שוטר מאזרח להזדהות. הבעיה היחידה היא שהסרטון רצוף טעויות ואי דיוקים. אז החלטנו לתקן אותו. הנה העובדות החשובות שאתם חייבים לדעת על סמכות המשטרה לדרוש מכם להזדהות”.

בסרטון עצמו מציינת המשטרה: ״ברוב המקרים, לטענת המשטרה, בקשה לתעודה מזהה היא בסך הכל חלק מבדיקה שגרתית״, על כך משיבים בסניגוריה: “ממש לא נכון, החוק אינו מסמיך את המשטרה לדרוש תעודה מזהה באופן שגרתי וללא צורך ספציפי”.

בהמשך הסרטון, מסבירה המשטרה כי הבקשה: ״נועדה לברר זהות, לוודא הקשר, לחבר את הפאזל לאירוע שקרה בשטח בו אתם נמצאים״.

גם כאן הסניגוריה חולקת על האופן שבו מוצגת הסמכות, ומגיבה: ״לוודא הקשר ולחבר את הפאזל? מה זה בכלל אומר? למשטרה אסור לדרוש תעודה מזהה במקרה של 'חשש' לביצוע עבירה, אלא רק כשיש 'חשד סביר' לביצוע עבירה״.

עוד נאמר בסרטון המשטרתי: ״בקשה לתעודה מזהה לא אומרת שאתם חשודים או אשמים״. בתגובה לכך כותבת הסניגוריה: ״לא נכון - בית המשפט העליון קבע בדיוק את ההפך: 'עיכוב של אדם כדי להציג תעודה מזהה מלווה בתיוגו של אדם כחשוד בביצוע מעשה עבירה (בג”ץ 4455/19)'".

ולבסוף, המסר המשטרתי לציבור: ״זכרו שיש יותר שיתוף פעולה, זה כנראה יגמר מהר ובלי הרבה דרמות״. גם כאן בחרה הסניגוריה להגיב: ״ככל שהמשטרה תפעל לפי הסמכויות שיש לה בחוק ולא מעבר לזה, יהיו פחות דרמות".

כך, הסרטון ברשת החברתית הפך לוויכוח עקרוני בשאלת גבולות הסמכות המשטרתית והיקף זכויות האזרח. בעוד המשטרה הדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בשטח, הסניגוריה הציבורית מבקשת להזכיר כי דרישת הזדהות איננה פעולה שגרתית אוטומטית, אלא כפופה לתנאים הקבועים בחוק ולפסיקת בית המשפט העליון.

ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות הפניות שהועברו למשטרה, ולאחר בדיקה נמצא כי הטענות שהועלו מוצדקות, ולפיכך הוחלט להסיר את הסרטון ולתחקר את הסוגיה. אנו מודים על הסבת תשומת הלב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר