גם מיהודים: תישלל אזרחות מישראלים שריגלו עבור איראן | חשיפה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לפתוח בהליכים לשלילת אזרחות נגד הנאשמים בריגול לטובת איראן. באופן תקדימי, נתניהו ביקש להפעיל את כלי שלילת האזרחות גם כלפי אזרחים ישראלים יהודים, שביצעו את פעולות הריגול. במהלך זוכה לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.

לפי ההנחיה, שניתנה לגורמי אכיפת החוק - בסיום ההליכים ולאחר פסק דין חלוט וסופי, יש לפעול לשלילת אזרחותם של הישראלים שהורשעו בריגול עבור איראן בזמן המלחמה. בדיון סגור אמר ראש הממשלה כי הוא רואה את פעילות הריגול נגד ישראל בחומרה רבה, וכינה זאת "הפרת אמונים בסיסית״.

סוגיית המרגלים עבור איראן עלתה בדיון על שלילת מעמד של מחבלים. הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה אישרו בפני נתניהו שהמהלך אפשרי, אך רק לאחר מתן פסק דין חלוט וסופי המרשיע את הנאשמים בעבירות הריגול החמורות לטובת איראן. הנחיית ראש הממשלה ניתנה בהתאם.

על פי חוק האזרחות, ניתן לשלוח אזרחות מכל מי שהפר אמונים למדינת ישראל, כולל מי שהורשע במעשי ריגול ובגידה. עד כה היו כוונות להפעיל את הסעיף בעיקר נגד ערבים-ישראלים שפעלו לטובת ארגוני טרור, והרחבתו לאזרחים יהודים מהווה צעד חסר תקדים.

מסוכנות גבוהה

המשמעות המעשית של שלילת האזרחות עשויה להיות מוגבלת: שכן אדם שלא מחזיק באזרחות נוספת ונשללה אזרחותו, זכאי למעמד קבע בישראל גם לאחר שלילתה — ויוכלו להמשיך לחיות בה. אך ישנו אקט תיוגי ומעמדי של ממש: השלכות שמשפיעות על המעמד האזרחי כמו זכות בחירה וסטיגמה ציבורית שתלווה אותם לכל החיים.​​​​​​​​​​​​​​​​

בשנתיים האחרונות הוגשו כ-40 כתבי אישום נגד כ-60 נאשמים שגויסו על ידי איראן. רובם אזרחים רגילים ללא עבר פלילי. בשבוע שעבר הוגש כתב אישום חמור נגד שני אחים בני 20 תושבי ירושלים, שהיו בקשר עם גורמי מודיעין איראנים והעבירו ידיעות ביטחוניות שונות תוך שהם מודעים לכך שהם פועלים בהכוונת גורמים איראניים בתמורה לקבלת כסף.

בחוות הדעת שהגיש השב”כ באחד מתיקי הריגול עולה תמונה מדאיגה: קיימת עלייה של ממש בהפעלה איראנית של סוכנים ישראלים, והמסוכנות הנשקפת מהם היא גבוהה. ריבוי המקרים והפיכתם לתופעה מצביעים, לפי השב”כ, על כך שלא מתקיימת הרתעה מספקת.

רק בשבוע שעבר, הורשע אחד הנאשמים הראשונים בגל הנוכחי של המרגלים האיראנים במהלך המלחמה. הנאשם, אלימלך שטרן, לא הודה במיוחס לו, והפרקליטות נדרשה להוכיח באמצעות ראיות דיגיטליות, תיעוד הקשר, ועדויות של אנשי שירות רלוונטיים כי עמד בקשר עם גורם שפעל מטעם מדינה זרה, ביצע משימות בהנחייתו בתמורה לתשלום במטבעות דיגיטליים ואף גייס אזרחים ישראלים נוספים לביצוע פעולות שונות.

למרות שפרקליטות מחוז ירושלים ביקשה להשית על שטרן שבע שנות מאסר בפועל, והדגישה כי מדובר בעבירות חמורות על רקע תופעה ביטחונית רחבה ומתפתחת של ניסיונות הפעלה איראניים בתוך ישראל, בית המשפט גזר על שטרן שלוש שנות מאסר בפועל. במערכת אכיפת החוק הביעו חוסר שביעות רצון מקלות העונש ושוקלים לערער.