"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת "הפגישה הלילית": צחי ברוורמן זומן לשימוע לפני השעיה

בעקבות דרישת משרד המשפטים: מי שהיה עד לאחרונה ראש הסגל של נתניהו בלשכת רה"מ זומן לשימוע לפני השעיה בנציבות שירות המדינה • התנועה לאיכות השלטון: "זו הדרישה שהעלינו - עכשיו יש להמשיך ולחקור את כל המעורבים" • התנועה לטוהר המידות בירכה על הדרישה

,עודכן
0השמעה
צחי ברוורמן על רקע עיתון הבילד. צילום: אורן בן חקון

צחי ברוורמן, מי שהיה עד לאחרונה ראש הסגל בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומונה על ידו להיות שגריר ישראל המיועד בלונדון, זומן לשימוע בנציבות המדינה - לפני החלטה אפשרית על השעייתו.זאת בעקבות החשדות נגדו בפרשת "פגישת השיבוש" לכאורה בחניון הקריה בתל אביב. המהלך מגיע כחודש וחצי לאחר שנפתחה נגדו חקירה רשמית. ברוורמן נדרש להגיש את תגובתו בכתב לזימון עד יום ראשון הבא. על הליך השימוע פורסם לראשונה בחדשות 13.

אלי פלדשטיין מספר על הפגישה בחניון עם צחי ברוורמן // מתוך כאן 11

אם הנציב יקבל החלטה להשעות אותו - הוא לא יוכל לצאת לצאת לבריטניה לתחילת מילוי תפקידו כשגריר ישראל.

בחודש שעבר התיר בית המשפט לפרסם כי במסגרת חקירת הפגישה הלילית עם דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, בחניון הקריה, נבדק החשד שברוורמן עשה שימוש בחומרים שהגיעו אליו במסגרת מילוי תפקידו. זאת, לאחר שקיבל את הידיעה על חקירת הדלפת המסמכים לעיתון הגרמני "בילד" באוקטובר 2024.

המשטרה מהשופט מנחם מזרחי למנוע מברוורמן ליצור קשר עם ראש הממשלה עצמו, עם יונתן אוריך, אלי פלדשטיין, עומר מנצור, וכן עם שלושה אנשי שב"כ (המכונים "חגי", "אנה" ו"שמעון"). כמו כן, המשטרה ביקשה לאסור את יציאתו מהארץ ולהרחיקו מלשכת ראש הממשלה ומהקריה עד ל-18 בפברואר.

"צעד נכון בכיוון של שמירה על שלטון החוק"

התנועה לטוהר המידות בירכה על דרישת הנציבות להשעות את השגריר המיועד לבריטניה, מהתנועה נמסר: "טוב עשתה הנציבות שפועלת להשעות את ברוורמן. חשוד בעבירה חמורה של שיבוש מהלכי משפט אינו כשיר לכהן בתפקיד דיפלומטי מן הבכירים והחשובים שבשירות החוץ, והימנעות מהשעיה בנסיבות אלה הייתה פוגעת פגיעה חמורה באמון הציבור בשירות המדינה".

התנועה לאיכות השלטון: "זו בדיוק הדרישה שהעלינו - עכשיו יש להמשיך ולחקור את כל המעורבים". עו"ד רותם בבלי דביר, ראש אגף משפט בתנועה לאיכות השלטון: "אנו מברכים על החלטה זו, שהיא צעד נכון וחשוב בכיוון של שמירה על שלטון החוק. עכשיו חשוב להמשיך ולמצות את החקירה עד הסוף, ולחקור את כל המעורבים בפרשות קטארגייט והבילד - כולל ראש הממשלה במעמד של חשוד, כפי שדרשנו במכתבנו. שלטון החוק חייב לחול על כולם, ללא יוצא מן הכלל".

צחי ברוורמן ובנימין נתניהו,צילום: אורן בן חקון

המשטרה טענה במהלך הדיון של ברוורמן כי ככל שהיו מגעים לעד מדינה עם פלדשטיין, מדובר במגעים שנמצאים תחת תעודת חיסיון שחתומה על ידי השר. יש הליך ברור להסרת החיסיון. המשטרה מעבירה ביקורת על ההתנהלות של מנחם מזרחי. החוקר גיל ראכלין אמר במהלך הדיון: "לא ברור מדוע צוין עניין המו"מ (להפיכת פלדשטיין לעד מדינה; א.ש.ק)".

כזכור, לפני כשבועייםראש אמ"ן שלומי בינדר מסר עדות פתוחהבפרשה. כמו כן, העיתונאי עמרי אסנהיים התבקש מהשופט מזרחי להעביר כלל חומרי הראיון לחקירה. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר