"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נפצע ואיבד חצי מהכנסתו: הפיצוי הענק שקבע בית המשפט
אדם שנפגע בתאונת דרכים בזמן שעבד בשתי עבודות, אך לאחר שיקומו הצליח לחזור רק לאחת מהן, יפוצה לפי מלוא שכרו ערב התאונה • כך קבע בית המשפט, שדחה את עמדת חברת הביטוח והבהיר כי הפגיעה בכושר ההשתכרות נבחנת לפי היכולת הכוללת בשוק העבודה
שליח (אילוסטרציה). צילום: Getty Images/iStockphoto

נפצע ואיבד חצי מהכנסתו: הפיצוי הענק שקבע בית המשפט

אדם שנפגע בתאונת דרכים בזמן שעבד בשתי עבודות, אך לאחר שיקומו הצליח לחזור רק לאחת מהן, יפוצה לפי מלוא שכרו ערב התאונה • כך קבע בית המשפט, שדחה את עמדת חברת הביטוח והבהיר כי הפגיעה בכושר ההשתכרות נבחנת לפי היכולת הכוללת בשוק העבודה

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

גבר כבן 50, שעבד במקביל כשליח בחברה המספקת מזון לבעלי חיים וכעצמאי בתחום ההדברה נפגע בתאונת דרכים בעת שרכב על קטנוע.בעקבות התאונה עבר שלושה ניתוחים והליך שיקומי ממושך, שבסיומו לא הצליח לשוב לעבודתו כשליח, בשל מגבלה פיזית שמנעה ממנו להרים משאות כבדים. עם זאת, הוא חזר לעבודתו כמדביר.

מדביר חרקים (להמחשה), צילום: יהושע יוסף

מהנתונים שהובאו בפני בית המשפט עלה כי לפני התאונה עמד שכרו החודשי של התובע משתי העבודות יחד על כ-19 אלף שקלים. לאחר התאונה, עם חזרתו לעבודה אחת בלבד, הצטמצמה הכנסתו לכשמונת אלפים שקלים בחודש. עיקר שכרו קודם לפגיעה נבע מעבודתו כשליח, שם השתכר כ-13 אלף שקלים.

באמצעות באי כוחו, עורכי הדין אריאל פרויליך ודליה אנג'ל, טען התובע כי יש לחשב את הפסדי השכר והפיצויים בהתאם להכנסה הכוללת משתי העבודות שבהן עבד ערב התאונה. מנגד, חברת הביטוח גרסה כי מאחר שהתובע שב לעבוד כמדביר, אין לראות בו כמי שאיבד את כושר השתכרותו, וכי יש לפצותו רק בגין אובדן ההכנסה מעבודת השליחויות.

בית המשפט דחה את עמדת חברת הביטוח וקבע כי הפגיעה שנגרמה לתובע אינה מצטמצמת לעיסוק מסוים, אלא משליכה על כושר השתכרותו הכולל בשוק העבודה. בהתאם לכך נקבע כי חישוב הפיצויים ייעשה לפי השכר המלא שהרוויח טרם התאונה, משתי העבודות גם יחד.

תאונת האופנוע באילת %2F%2F תאונת האופנוע באילת

המומחה הרפואי שמינה בית המשפט העריך את נכותו האורתופדית של התובע בשיעור של 20 אחוזים, אולם בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית גבוהה יותר והעמיד אותה על 42 אחוזים. בסופו של ההליך נפסקו לתובע פיצויים בסכום כולל של כשני מיליון שקלים, מהם יקוזזו כ-1.5 מיליון שקלים שכבר שולמו לו מהמוסד לביטוח לאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...