עונשו הכבד של הפורץ שבזז דירה בזמן ירי טילים מאיראן

בעוד אזרחי ישראל רצו למרחבים המוגנים תחת ירי הטילים מאיראן, היה מי שראה בכך הזדמנות פלילית בלתי רגילה.

איסמעיל איברהים יעקב אבקר, בחר לנצל את רגעי החרדה והיעדרותם של דיירים מסלון ביתם כדי לפרוץ פנימה ולבזוז רכוש, בעוד בעלי הבית שוהים בממ"ד. שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר גזר עליו לאחרונה 34 חודשי מאסר בפועל.
אבקר, הורשע בשורה ארוכה של עבירות רכוש, אלימות והפרת הוראות חוקיות.

כתב האישום מתאר אירוע שהתרחש ב־1 באוקטובר 2024, בעיצומה של מתקפת הטילים מאיראן. בעוד המתלונן נכנס לממ"ד בדירתו כפי שהורו הנחיות פיקוד העורף, הנאשם ניצל את שעת הכושר, נכנס לדירה שדלתה לא הייתה נעולה וגנב מחשבים ניידים, רמקול וכרטיסי אשראי. מיד לאחר מכן, ניסה הנאשם להשתמש בכרטיסי האשראי במינימרקט סמוך, אך העסקה נכשלה.

בנוסף לאירוע זה, הורשע הנאשם בסיוע להתפרצות נוספת, גניבות מבתי עסק ואף בתקיפה חבלנית של אדם שניסה לעצור אותו בשטח ישיבה בתל אביב, אירוע שבמהלכו נשך הנאשם את המתלונן וגרם לו לחבלות.

התביעה דרשה להטיל על הנאשם עונש של 48 חודשי מאסר בפועל. נציגי המדינה הדגישו כי לא מדובר בתיק פריצה רגיל, אלא במעשה המגלם "נסיבות מכוערות וקשות" בשל הניצול הציני של מצב המלחמה.

לטענת התביעה, הנאשם פגע בערכים מוגנים של שמירה על הרכוש ותחושת הביטחון האישי, והוכיחה כי מדובר במי שאינו נרתע מהחוק ומבצע עבירות רכוש פעם אחר פעם מאז שנת 2023. התביעה הדגישה כי המעשים בוצעו תוך הפגנת "עזות מצח" הפוגעת בביטחונו של הציבור כולו בעת תקופת חירום.

מנגד, ההגנה הציגה תמונה של אדם המצוי במצוקה קשה וקיצונית, שהתדרדר לפשיעה. לטענת הסנגורית, הנאשם הושפע קשות ממצב המלחמה, שכן שירותי הרווחה לא פעלו באופן מלא באותה תקופה. בטיעוניה ציינה כי הנאשם החל להשתמש בסמים לאחר משבר הקורונה, שבעקבותיו איבד את פרנסתו והתגרש. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט במילתו האחרונה, הביע חרטה עמוקה וביקש סליחה מהנפגעים באומרו: "הייתי במצב שאני לא מאחל לאף אחד ואני מבקש סליחה מכולם".

הוא הוסיף וציין את דאגתו לילדיו הקטנים השוהים בגדה, בעוד הוא נותר לבדו בישראל ללא מקור תמיכה.

השופט שמאי בקר קיבל חלקית את עמדת התביעה וקבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה נמוכה, בייחוד נוכח האלמנט המחמיר של ניצול שעת האזעקה. בגזר הדין ציטט השופט פסיקה המדגישה כי עבירת התפרצות אינה רק עבירת רכוש, אלא פגיעה בלב חירותו של האדם המגלה כי "אפילו ביתו - אינו מבצרו".

השופט ציין כי העובדה שהנאשם ניסה לרכוש מוצרים ב־80 שקלים בלבד מיד לאחר הגניבה אכן מלמדת על מצוקה ברקע, אך אין בה כדי להצדיק את רצף העבירות. בסופו של יום, לצד עונש המאסר, הושתו על הנאשם מאסרים מותנים, קנס כספי של 500 שקלים ופיצוי של 1,000 שקלים למתלונן שביתו נפרץ בזמן האזעקה.