תיאורים קשים של אלימות, איומים וכליאת שווא בתוך מערכת יחסים זוגית עמדו בלב כתב אישום חמור, אך בסופו של ההליך הפלילי נותרו ללא הרשעה. בית משפט השלום ברחובות זיכה את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו, לאחר שקבע כי הראיות שהציגה המדינה אינן מספיקות כדי להוכיח אשמה מעבר לספק סביר.
כתב אישום שייחס לנאשם שורה של עבירות חמורות על רקע זוגי הסתיים בזיכוי מלא. על פי הנטען, במהלך שנת 2022 התרחשו מספר אירועים שבהם, כך נטען, הפעיל הנאשם אלימות כלפי בת זוגו, איים עליה ועל אביה, כלא אותה בדירה ופגע ברכוש. בין היתר תואר אירוע שבו נעל אותה בדירה, גרר אותה לממ״ד, הטיח את ראשה בקיר, משך בשערותיה והכה אותה, תוך שמניע ממנה לצאת מהחדר. באירועים נוספים יוחסו לו כליאת המתלוננת בממ״ד במהלך ויכוח, איומים באמצעות סכין והרס רכוש.
בגין מעשים אלו יוחסו לנאשם עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבן זוג, תקיפה סתם בבן זוג, איומים, כליאת שווא והיזק לרכוש במזיד. הנאשם כפר בכל המיוחס לו וטען כי מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת אינה עונה על ההגדרה המשפטית של “בני זוג”, וכי לא התגורר עמה דרך קבע. באשר לאירוע המרכזי, טען כי דווקא הוא זה שהותקף על ידה, וכי אם נגרמו לה חבלות, הרי שמדובר בתוצאה של התגוננות מצדו. עוד הכחיש שאיים בסכין או פגע ברכוש בכוונה.
מרכז הכובד של ההליך עמד על עדות המתלוננת, אלא שזו התייצבה לדיון וסירבה להעיד על האירועים עצמם. חרף ניסיונות חוזרים מצד בית המשפט והתביעה לשכנעה למסור עדות, עמדה המתלוננת על סירובה. בשל כך הוגשו הודעותיה במשטרה כראיות, אולם השופטת אושרית הובר היימן, הבהירה כי עצם קבילותן של ההודעות אינה מבטיחה משקל ראייתי גבוה, בין היתר משום שלנאשם לא ניתנה אפשרות מעשית לחקירה נגדית של המתלוננת. לדבריה, מדובר בתיק של גרסאות קוטביות, שבו למהימנות העדות יש חשיבות מכרעת.
בית המשפט בחן אם קיימות ראיות חיזוק חיצוניות לגרסת המתלוננת, ומצא קשיים מהותיים. כך, משיחת המתלוננת למוקד 100 ומדו״ח הפעולה של השוטר עלה כי עיקר הדברים נסב סביב מחלוקת כלכלית ושימוש בכרטיס אשראי ולא סביב אלימות פיזית. בנוסף, הפנייה למשטרה בוצעה ימים לאחר האירוע הנטען, ובהמשך אף ביקשה המתלוננת לבטל את התלונה וטענה כי היחסים בינה לבין הנאשם שבו להיות תקינים.
גם עדויות בני המשפחה לא סיפקו חיזוק מספק לגרסה. השופטת הצביעה על סתירות, חוסר עקביות ותהיות בנוגע להתנהלות ההורים, לרבות העובדה שלמרות טענות לאיומים חמורים, לא הוזעקה משטרה בזמן אמת. צילומי מסך משיחת וידאו שהוצגו כראיה הוכרו כקבילים, אך משקלם הוגדר כנמוך, בין היתר בשל היעדר בדיקה של אותנטיות החומרים ואי ביצוע פעולות חקירה בסיסיות לאימותם.
בסיכום הכרעת הדין קבע בית המשפט כי מכלול הראיות אינו עומד ברף ההוכחה הנדרש במשפט פלילי. השופטת כתבה כי אין בראיות, לא כל אחת בפני עצמה ולא כולן יחד, כדי להוות חיזוק מספק לגרסה שעל בסיסה ניתן להרשיע, והורתה על זיכויו המלא של הנאשם מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו