בית המשפט העליון התיר הבוקר (חמישי) לפרסם את שמו של אסף שמואלביץ', הנאשם בריגול בבסיס פיקוד דרום ימים ספורים לאחר ה-7 באוקטובר, ודחה את ערעורו נגד חשיפת זהותו. מנגד, התקבל ערעור המדינה באופן חלקי, ונקבע כי לא ייחשפו פרטי זיהוי של קצינים בכירים המעורבים בפרשה מטעמי ביטחון.
כזכור, לפני כשנה נחשפו במערכת "היום" פרטים על הפרשה שחוללה גל של תיאוריות קונספירציה.
השתלב בדיונים סגורים ותיעד מידע מודיעיני
שמואלביץ' מואשם בעבירות חמורות: ריגול חמור, מסירת ידיעה סודית, קבלת דבר במרמה וכניסה למקום צבאי. לפי כתב האישום, בעיצומם של הימים הראשונים למלחמה ובמהלך גיוס מילואים נרחב, נכנס לבסיס פיקוד דרום בבאר שבע כשהוא מתחזה לקצין בדרגת סרן. על פי הנטען, הוא ניצל את הכאוס ששרר בבסיס, החתים קצין בדרגת אלוף משנה על הליך החיול שלו, והשתלב במשך כשבוע בדיונים סגורים ורגישים שאליהם לא היה מוסמך להיחשף.
עוד נטען כי שמואלביץ' תיעד במחברת שנמצאה בבסיס ידיעות מודיעיניות, משימות ופרטים מסווגים, קיים שיחות עם קולגות על מידע חסוי שהיה חשוף אליו, ואף גייס חיילים נוספים לצוות מודיעיני שפעל, לכאורה, כחלק מהמאמץ המלחמתי - כל זאת מבלי שהייתה לו סמכות או הרשאה.
השופטת: "הפרסום הוא המענה ההולם לשמועות"
בפסק דינה קבעה השופטת גילה כנפי-שטייניץ כי העבירות המיוחסות לשמואלביץ' בוצעו בעת חירום לאומי חסר תקדים, תוך ניצול מצב ביטחוני רגיש במיוחד, עובדה שמחדדת את חומרתן ואת העניין הציבורי הרחב בפרשה. השופטים ציינו כי חלוף הזמן מאז פרוץ המלחמה, דעיכת שלביה העצימים והשינוי בעמדת גורמי הביטחון מצדיקים את הרחבת הפרסום.
שמואלביץ' טען כי פרסום שמו יסכן את חייו נוכח "מחול השדים" ותיאוריות הקונספירציה שמיוחסות לו האשמות שווא חמורות, לרבות בגידה במדינה ושיתוף פעולה עם האויב. השופטת דחתה את הטענות, וציינה כי הטענה הועלתה רק בערעור, כי שמואלביץ' נמצא במשמורת בתנאי אשפוז, וכי לא הובאה כל תשתית ראייתית לתמיכה בטענה.
אשר לפגיעה בפרטיות, קבעה השופטת כי שמו של שמואלביץ' פורסם זה מכבר ברחבי האינטרנט, ברשתות החברתיות ואף בהחלטות שיפוטיות פומביות בתיקים אחרים.
בתגובה לטענה שהפרסום יעצים תיאוריות קונספירציה, קבעה השופטת כנפי-שטייניץ: "ניסיון החיים מלמד כי איסור פרסום, אף כשהוא מוצדק בנסיבותיו, הוא העלול להזין תיאוריות קונספירציה, או למצער להוות כר פורה להתפתחותן. משנסגרו הדלתיים והושחרו הפרטים, נשתלו זרעי הספק והחשד בלב הציבור".
לדבריה, "פרסום הפרטים לא רק שלא יתרום להגברת כוחן של הקונספירציות, אלא שהוא המענה ההולם לאותן שמועות והשערות; וחשיפת המידע הנכון תעניק לציבור את הכלים הנדרשים להבחין בין אמת לשקר, ובתקווה, למזער את נפחן של הקונספירציות".
עם זאת, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה וקבע כי לא יפורסמו אותיות משמותיהם של קצינים בכירים בדרגת אלוף משנה ומעלה, מחשש לפגיעה בביטחון המדינה ובביטחונם האישי, לרבות חשש לאיומים ולניסיונות העמדה לדין מחוץ לישראל.
המשפחה: "יצא כפטריוט לתרום למאמץ המלחמתי"
מטעם משפחת שמואלביץ' נמסר: "מאז פתיחת החקירה הוצג אסף כ'מרגל ובוגד', בעוד שלטענתנו יצא מביתו ב-7 באוקטובר כפטריוט ישראלי כדי לתרום למאמץ המלחמתי. עם פרסום הפרפראזה וחשיפת פרטי הפרשה התברר כי לא מדובר בריגול, וכי האישומים נגדו היו חסרי פרופורציות".
לטענת המשפחה, אסף נכנס לבסיסי צה"ל כאיש מילואים, עבר הליך חיול, שירת במשך 11 ימים וקיבל אישורים מגורמים בכירים בפיקוד הדרום. "לכל היותר מדובר בעבירת ביטחון מידע שהייתה אמורה להתברר במסגרת משמעתית, והראיות מלמדות שלא התחזה לאדם אחר ולא פעל בזדון", נטען.
חוות דעת רפואית קבעה, בהסכמת המדינה, כי לא היה כשיר בעת האירועים. הוא בחר להמשיך בניהול ההליך המשפטי מתוך אמונה שייצא זכאי ושהאישומים נגדו יופרכו.
אלמוג כהן: "אמשיך להילחם לחשוף את כל הפרשה"
סגן השר אלמוג כהן, שפעל להסרת צו איסור הפרסום, מסר בתגובה: "'רק' 838 ימים לקח למנותקי העליון להכריע בסוגיה הקשה של התרת שמו של הנאשם בריגול בפיקוד דרום, אסף שמואלביץ'. אותו אסף, שהגיע בימי ה-7.10 עם פלאפון בתחתוניו כדי להקליט, לתעד ולצלם מתוך 'הבור' בפיקוד דרום חומרים רגישים ביותר - הוא רק קצה הקרחון באותה פרשה".
כהן הוסיף: "אמשיך להילחם כדי לחשוף את כולה: מי היו מפעיליו, מה היה רצונו, ולמה שמו של יאיר גולן היה כתוב במחברתו ואף התקיימו שיחות טלפון. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. עם ישראל זכאי ורוצה לדעת מי הפקיר אותנו - ואת כל האשמים לדין, מאחורי סורג ובריח עד יומם האחרון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו