תעלומת שוד התוכים בדרום: החשוד המרכזי לא נתפס, גזר דין למי שסייע לו

פריצה לילית לחווה ציבורית בדרום, גניבת תוכים נדירים בשווי למעלה ממאה אלף שקלים וסיוע מודע לפשע מתוכנן – כל אלה עמדו בלב גזר הדין שגזר בית משפט השלום בבאר שבע על תושב הדרום, אשר הודה במסגרת הסדר טיעון בסיוע לפריצה ובגניבה. בית המשפט קבע כי גם מי שאינו המבצע העיקרי נושא באחריות משמעותית, והטיל עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד קנס ופיצוי כספי.

על פי כתב האישום המתוקן, בחודש יולי 2024, לפנות בוקר, הגיע הנאשם יחד עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה לחוות האנטילופות במושב צופר. האחר פרץ את שער המתחם לאחר ששבר את המנעולים, בעוד הנאשם המתין בכניסה, קיבל לידיו את בעלי החיים שנגנבו והשגיח עד להשלמת הגניבה.

מהחווה נגנבו שני תוכים מסוג ארה ירוקת־כנף, שלושה תוכים מסוג קקדו עין חשופה, תוכי מסוג ג’אקו ותוכי מסוג אקלקטוס. שווי הגניבה הוערך ב־101,790 שקלים. התוכים נתפסו בהמשך והושבו לבעליהם. התביעה טענה כי מדובר בפגיעה חמורה בזכות הקניין ובביטחון הציבור, והדגישה כי החווה היא חווה ציבורית המשמשת פינת חי אליה מגיעים ילדים ומבקרים רבים. לדבריה, אין מדובר בפריצה שגרתית, אלא במעשה מתוכנן ותעוזתי שבוצע במקום מבודד, תוך גניבת בעלי חיים נדירים שגדלו במקום שנים רבות. התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של 18 עד 34 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי כספי, וציינה כי הנאשם לא נטל אחריות מלאה במסגרת תסקיר שירות המבחן.

מנגד, באי כוחו של הנאשם טענו כי חלקו של מרשם היה משני בלבד וכי לא מדובר במבצע העיקרי. הם טענו כי המתחם העונשי שביקשה המדינה חורג מהפסיקה הקיימת, וכי אין להשוות את המקרה לגניבות חקלאיות אחרות. ההגנה הדגישה כי התוכים הוחזרו, כי הנאשם נעדר עבר פלילי משמעותי ויש להסתפק בעונש של עבודות שירות. בדבריו האחרונים ביקש הנאשם את רחמי בית המשפט, הביע חרטה וטען כי מדובר במעשה שלא היה צריך להיעשות.

השופט ערן צברי קבע כי המעשים פגעו לא רק ברכוש אלא גם בביטחון הציבור ובבעלי החווה, שהשקיעו בבעלי החיים ונקשרו אליהם רגשית. בפסק הדין צוין כי אין מדובר בגידול חקלאי “טכני”, אלא ב“חלק ממפעל חיים ממש”, וכי עצם הפריצה יצרה עוגמת נפש, תחושת איום וסיכון ממשי לבעלי החיים. עוד נקבע כי מדובר בעבירות מתוכננות, וכי אף שחלקו של הנאשם אינו העיקרי, תרומתו לביצוע הגניבה הייתה מהותית: “קשה לדמיין כיצד האחר היה משלים את ביצוע העבירות ללא סיועו של הנאשם”.

בקביעת מתחם הענישה העמיד בית המשפט את הרף בין תשעה ל־24 חודשי מאסר בפועל, אך נתן משקל להודאת הנאשם, להשבת התוכים, לעברו הפלילי הישן, ובסופו של דבר נגזרו עליו כאמור תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך 7,500 שקלים ופיצוי של 20 אלף שקלים לבעלי החווה.