היועמ”שית: "השתלטות פוליטית על ההשכלה הגבוהה בישראל"

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שלחה הבוקר חוות דעת חריפה נגד הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה, שעולה היום (ראשון) לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.

בחוות הדעת, שנכתבה על דעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, נכתב כי הצעת החוק "פוגעת פגיעה קשה בעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי ובראשם החופש האקדמי, ועל כן אין לקדמה ויש להתנגד לה".

סומפולינסקי מתריעה כי הצעת החוק "חותרת לשינוי עמוק במעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה ובאופייה של המועצה להשכלה גבוהה כתאגיד ציבורי עצמאי". לדבריה, ההצעה "מבססת שורה של מנגנונים המעניקים לדרג הפוליטי השפעה ישירה ומתמשכת על נקודות המפתח של פעולות המועצה".

בין השינויים המוצעים: שינוי הרכב המל"ג ( המועצה להשכל גבוהה) כך שכל 27 חבריה ימונו ישירות על ידי הממשלה, ביטול דרישת "בעל מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה" כתנאי סף, והעברת מינוי נציגי הסטודנטים לשיקול דעת השר במקום הארגון היציג.

אחד ההיבטים החמורים בהצעת החוק, לפי חוות הדעת, הוא מנגנון חדש שיאפשר לממשלה להכריז על נושא כ"בעל חשיבות לאומית" ולקבל החלטות בכל עניין הנוגע לאותו נושא לתקופה של שלושה חודשים, חלף המל"ג.

"מדובר במונח עמום ורחב, המאפשר יציקת תכנים מגוונים ואף משתנים בהתאם לנסיבות", כותבת סומפולינסקי. "ההסדר פותח פתח להתערבות ישירה של הממשלה בליבת שיקול הדעת של המל"ג".

הצעת החוק מבקשת להעביר את מרכז הכובד התקציבי מוועדת התכנון והתקצוב (הות"ת) למליאת המל"ג, תוך הפיכת הות"ת לוועדה ממליצה בלבד. לפי חוות הדעת, שינוי זה "חותר תחת הרציונלים שביסוד הקמת הות"ת כגוף עצמאי ובלתי תלוי".

"שליטה פוליטית במנגנוני התקצוב מעוררת חשש מובנה לפוליטיזציה של הקצאת המשאבים", נכתב בחוות הדעת. "היא עלולה להוביל להעדפת מוסדות ותכניות משיקולים זרים, לפגיעה במצוינות אקדמית".

הצעת החוק קובעת כי עם מינוי מועצה חדשה, בעלי התפקידים הבכירים במל"ג - המנכ"ל, סגן המנכ"ל, יו"ר הות"ת והיועץ המשפטי - יסיימו את תפקידם. בעלי התפקידים המכהנים כיום יסיימו את תפקידם תוך 45 ימים מיום תחילת החוק.

"מנגנון גורף ובלתי מדורג של סיום כהונה, ללא הנמקה ייעודית לכל תפקיד וללא עיגון במבחנים ענייניים, עלול להיתפס כמנגנון שרירותי ומעורר חשש לשיקולים זרים", כותבת סומפולינסקי.

בדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה ביולי האחרון, נכתב כי "חוק המועצה להשכלה גבוהה, נוסח לפני שנים ארוכות, ואינו משקף כהלכה את התמורות שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה, רבות בכל הנוגע לפיקוח ציבורי, פיקוח פרלמנטרי ולשקיפות הציבורית הראויה". לפי דברי ההסבר, "תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל עומד היום נכון על למעלה מ-13 מיליארד שקלים חדשים. בנסיבות אלה, מתגבר הצורך הציבורי לחזק את הפיקוח והשקיפות במערכת ההשכלה הגבוהה”.

ההצעה קובעת כי במועצה ישולבו, נוסף על הגורמים המקצועיים, גם נציג ציבור ונציג בנק ישראל, "תוך דגש על ייצוג כל סוגי המוסדות האקדמיים במועצה". כמו כן, מוצע לקבוע כי המועצה תתפזר עם השבעת כנסת חדשה, "כחלק מהשקפה שלפיה יש לבטא בהשכלה הגבוהה את רצון הציבור הבא לביטוי באמצעות נבחרי הציבור".

חוות הדעת מפרטת את ההיסטוריה של חוק המל"ג משנת 1958, ומדגישה כי מאז הקמתו, המחוקק הישראלי שמר על איזון עדין בין אחריות מיניסטריאלית לבין עצמאות המועצה. "שאלת החופש האקדמי ועצמאות המועצה עמדה במוקד המחלוקת" כבר בהצעות החוק הראשונות בשנות ה-50, ולאחר דיונים ממושכים התגבש מודל שבו לפחות שני-שלישים מחברי המל”ג הם בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה.

"פגיעה בחופש האקדמי היא פגיעה בתשתית זו, והשלכותיה אינן מתמצות בשדה האקדמי", מזהירה סומפולינסקי. לדבריה, ההסדרים המוצעים "צפויים ליצור אפקט מצנן משמעותי", שבו חברי מל"ג, עובדיה וחברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה "עלולים להימנע מהבעת עמדות, מפרסום מחקרים או מעיסוק בנושאים רגישים, לא משום שאין בהם עניין מדעי או ציבורי, אלא מחשש לתוצאות רגולטוריות או תקציביות".

המסמך מסתיים בקביעה חד-משמעית: "הצעת החוק אינה מקדמת תכלית ראויה, פוגעת פגיעה קשה בעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי ובראשם החופש האקדמי, ועל כן אין לקדמה ויש להתנגד לה”.