הסוגיות שבמחלוקת, האתגרים ומה צופן העתיד: כל הדרך למשבר חוקתי

התרחיש כבר ידוע: הממשלה מחליטה, היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת - ובג"ץ מתערב. עתירות מוגשות מדי יום, צווים מקפיאים החלטות, והממשלה נדרשת לנמק שוב ושוב. אלא שלאחרונה  שרים מעיזים להתבטא, כאמירות שבשגרה, כי לא יצייתו לפסיקות בג"ץ - וסוגיות כבדות משקל חונות במגרשו.

לפני שנתייחס לסוגיות המרכזיות, קשה שלא להעלות על הדעת שחלק מהתרחיש הזה נכתב מראש. חלק מהעימותים הללו מנוצלים היטב: פעמים רבות הממשלה רוצה, ואפילו מכוונת לכך, שבג"ץ יפסול ושהיועצת תתנגד - כי בזמן הזה נוספים הקולות בקלפי.

ובכן, לפניכם הסוגיות כבדות המשקל שעל הפרק. כל אחת מהחזיתות המפורטות כאן היא רק קצה המזלג של הנושאים שעומדים למבחן - גיוס חרדים, ועדת חקירה, תיקונים במערכות המשפט והתקשורת, והשר בן גביר - ועשויה להיות זו שתטה את הכף.

כל החלטה שלא יצייתו לה עשויה לקבוע אם נכנסנו למשבר חוקתי של ממש, וכולן מתנקזות בו־בזמן לבג"ץ, רגע לפני תקופת הבחירות. וכשמצעי רוב המפלגות שמרכיבות את הממשלה מבוססים על שינוי מערכת המשפט - כל התנגשות עם בג"ץ עשויה לשרת אינטרס פוליטי.

חרדים וממשלה

בנובמבר האחרון הרכב של חמישה שופטי בג"ץ קבע כי על המדינה לגבש מדיניות שתביא לגיוס אמיתי של חרדים, וקבע בצו מוחלט כי יש להתחיל בהליכים פליליים נגד משתמטים חרדים, שכן התנהלות המדינה מהווה דה־פקטו התנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לחרדים. בג"ץ קבע כי על המדינה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית בתוך 45 ימים, אך בפועל הימים עברו ולמרות הלחץ מצד הייעוץ המשפטי, הממשלה לא גיבשה עדיין שום מדיניות. סביר להניח שעניין זה יתגלגל שוב לבג"ץ.

גם תקצוב מוסדות החינוך החרדיים במוקד: בשבוע שעבר בג"ץ הקפיא את החלטת ועדת הכספים להעברת 1.9 מיליארד שקלים למוסדות החינוך החרדיים שלא בפיקוח, בהמשך לעתירת ראש האופוזיציה יאיר לפיד. הדיון צפוי להתקיים ביום חמישי הקרוב.

כמו כן, בג"ץ קיים אתמול דיון בעתירה נגד משרד החינוך ומשרד האוצר בטענה לתקצוב מנוגד לדין של מוסדות חינוך חרדיים שאינם מקיימים את חובת לימודי הליבה. גם כאן קיימת התנגשות בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה: בעוד הייעוץ הציג עמדה שלפיה אין מנגנוני פיקוח אפקטיביים לבדיקת עמידה בחובת לימודי הליבה, ושקיימים פערים משמעותיים באותם מוסדות - בממשלה מתכוונים להקים ועדת שרים לנושא. גורמי המקצוע במשרד החינוך קיבלו הנחיה שלא להגיע לדיון, מאחר ששר החינוך לא קיבל אישור להיות מיוצג בנפרד בעתירה.

ועדת חקירה ממלכתית

לאחר שנתיים של התחמקויות רבות מצד הממשלה, שלוו בהסברים ובבקשות ארכה, אזלה הסבלנות, ובנובמבר האחרון בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית והורה לממשלה לנמק מדוע לא תוקם ועדה לחקר "עצמאי מקצועי ובלתי תלוי של מכלול האירועים שקשורים למתקפת 7 באוקטובר".

אלא שבמקביל מקימה הממשלה "ועדת חקירה ממלכתית לאומית" שתאפשר למעשה לממשלה לקבוע את הרכב הוועדה ואת נושאי הבדיקה, מה שעלול להפוך אותה לפוליטית. גם האירוע הזה צפוי להסתיים בסופו של דבר בבג"ץ שיקבע אם הוועדה, שהממשלה לא ממהרת לקדם, עונה על הדרישה של חקירה עצמאית ובלתי תלויה.

הוועדה לבחירת שופטים

ברקע תלויה ועומדת עתירה נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה שאושר בכנסת במארס האחרון - אחד ההישגים שלוין מייחס לעצמו מאז הכריז על הרפורמה המשפטית לפני שלוש שנים. התיקון משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת הרוב הדרוש למינוי: במקום רוב של שבעה מתוך תשעה חברים שחייב הסכמה רחבה בין שופטים, פוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין - יספיק רוב של חמישה.

בהרכב החדש שישה מתוך תשעה חברים הם נציגי הדרג הפוליטי, ונציגי לשכת עורכי הדין מוחלפים בנציגי ציבור שייבחרו בכנסת. התוצאה: פוליטיקאים יוכלו למנות שופטים לעליון גם ללא הסכמת השופטים. התיקון זכה לביקורת חריפה מהיועמ"שית, וצפוי להיכנס לתוקף רק לאחר הקמת הכנסת הבאה.

בחודש הבא צפוי דיון גם בסירובו של לוין לכנס את הוועדה, בימים שבהם ברשות השופטת יש משבר של ממש בכוח אדם. העותרים טוענים שלוין נמנע מלכנס את הוועדה כי הוא מחכה לכניסת התיקון לתוקף. בג"ץ כבר חייב אותו לכנס אותה בעבר. האם נראה צו נוסף שיחייב את לוין לכנס את הוועדה?

בג"ץ גל"צ

הממשלה החליטה על סגירת התחנה הצבאית, היועמ"שית טענה שההחלטה התקבלה בחוסר סמכות. נימוקה: ניתן לקדם את סגירת התחנה רק בחקיקה ראשית בכנסת, ולא באמצעות החלטת ממשלה. בינתיים נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית הודיע על הקפאת המהלך, והדיון בעתירה יתקיים ב־28 בינואר.

פיטורי בן גביר

נתניהו כבר הבהיר שפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא יקרו, אך בשבוע שעבר הודיעה היועמ"שית לבג"ץ כי היא תומכת בצו על תנאי שיקבע כי על ראש הממשלה לנמק מדוע לא ידיח את בן גביר מתפקידו.

"ייתכן שהנזק שנוצר הוא בלתי הפיך", כתבה גלי בהרב־מיארה בחוות דעתה, וציינה כי השר מנצל לרעה את תפקידו באופן שמשפיע על פעילות המשטרה בתחומים הקשורים לאכיפת החוק, וכי בן גביר עצמו הפר את ההסכם שהגיע אליו יחד עם היועמ"שית, אשר אושר בבג"ץ מוקדם יותר השנה.