"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בג"ץ התנתק מזמן מעם ישראל": לאחר הוצאת הצו - מגיעה התגובה החריפה

בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק המאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד הוראה בשל הבעת תמיכה בטרור • מתחילת המלחמה התקבלו מעל ל-200 פניות לבדיקת הסתה של עובדי הוראה במשרד החינוך • בארגון תורת לחימה ביקרו בחריפות: "בג"ץ התנתק מזמן מעם ישראל"

,עודכן
0השמעה
נשיא העליון יצחק עמית. צילום: אורן בן חקון

בג"ץ הוציא הבוקר (חמישי) צו על תנאיהמורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק האוסר העסקת עובדי הוראה ושולל תקציבים ממוסדות חינוך בשל הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור.העתירות הוגשו על ידי קבוצת מורים וכן על ידי ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל.

בעתירה שהגישו המורים נטען כי החוק פוגע בזכויות חוקתיות, בהן חופש הביטוי, חופש העיסוק והזכות להליך הוגן. לטענתם, "מדובר בחוק שמעביר סמכויות בלעדיות של חקירה, בחינה, שפיטה וענישה לידי גורמים פוליטיים - שר החינוך או מנכ"ל משרד החינוך - וזאת ללא שנקבע בחוק מנגנון או חובה כלשהי לבחינת החלטתם של גורמים אלה והבטחה להליך תקין".

שר החינוך קיש: בפריפריה לא רואים מחסור במורים - במרכז כן, כי לא משתלם להם לחיות שם

החוק שנכנס לתוקף בנובמבר 2024, מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר בפיטורים מינהליים, עובד הוראה, שהוא עובד מדינה, שהורשע בעבירת ביטחון חמורה, או בעבירת טרור, או הזדהה עם מעשה טרור בפומבי או פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח ואהדה למעשה טרור, או במקרה שהעובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור.

לאורך המלחמה, התרחשה עלייה מדאיגה במספר המורים ועובדי מערכת החינוך שפרסמו דברי הסתה, תמיכה בטרור או הזדהות עם אויבי המדינה. חלק מהפרסומים כללו קריאות מפורשות נגד חיילי צה"ל, הבעת שמחה על פיגועים שבהם נרצחו אזרחים ישראלים, ושבח למחבלים שנהרגו תוך ביצוע מעשי טרור. מתחילת המלחמה התקבלו מעל ל-200 פניות לבדיקת הסתה של עובדי הוראה.

פיטורים מינהליים של עובד הוראה,צילום: יהושע יוסף

ארגון תורת לחימה הגיב ל"היום" על החלטת בג"ץ: "לכל אורך המלחמה ובעיקר לאחרונה, כל מדינת ישראל רואה כיצד בג"ץ התנתק מזמן מעם ישראל וכעת תומך באופן בלתי נתפס במורים שתומכים בטרור, דואג להם במקום לתלמידי ישראל ולמערכת החינוך של מדינת ישראל. הדבר מחייב לא רק את החזרת האיזון בין הרשויות אלא שידוד מערכות ורפורמה משפטית מהיסוד".

ח"כ עמית הלוי מיוזמי החוק מסר: "לפני כשנה העברתי בכנסת את החוק לפיטורים מנהליים של מורים תומכי טרור ושליחת תקציבים ממוסדות חינוך שקיימו פעילות המזדהה עם טרור. חוק חיוני ומתבקש שנכתב בדם של קורבנות ישראלים רבים".

"חוק חיוני ומתבקש שנכתב בדם של קורבנות ישראלים רבים" - ח"כ עמית הלוי (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

עוד הוסיף: "הבוקר, תוך כדי סיור על הגדר בעזה - כשמאחוריי במרחק אפס משדות בארי וכיסופים אל-בורייג' ואל-מוועאזי על אלפי המחבלים שבהם - אני מקבל את החלטת בג"ץ שנתן צו ביניים על החוק שהעברתי לפיטורים מנהליים של מורים תומכי טרור: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם, מדוע לא יבוטל חוק איסור העסקת עובד הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור".

"לא צריך להיות כאן מול עזה אחרי ה-7.10, כדי להשיב לשאלה המוזרה הזו של שופטי העליון. עצם העובדה שיש בכלל אדם בעולם ששואל מדוע לא למנוע ממי שמזדהה עם טרור לחנך ילדים היא טרגדיה חולנית, העובדה שמדובר בשופטי בית המשפט העליון חושפת בפעם המי-יודע-כמה את חוסר שיקול הדעת וחוסר האחריות הציבורית של שופטי בג״ץ כלפי שלומם וביטחונם אזרחי ישראל", מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר